עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
16571-07-14
11/01/2015
|
בפני כב' הסגנית נשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
המערער:
מ. ת עו"ד חוסאם ותד
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רינת מישאל
|
פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 25/5/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/7/13 ("ההחלטה").
החלטת הוועדה
2.הוועדה התכנסה ביום 12/1/14 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בכירורגיה ומומחה בהרדמה. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער ולטיעוני בא כוחו שהתלווה אליו, הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה פורטו בסעיף 21 לפרוטוקול. בין היתר ציינה הוועדה כי אין עדות לדלדול שרירי חגורת הכתפיים; היקפי הזרועות שווים דו צדדית; אין אטרופיה בכפות הידיים וכוח גס תקין. בנוסף, בדקה הוועדה טווח תנועות בכתפיים, וסקרה ממצאי בדיקות אולטרה סאונד כתפיים מיום 30/4/12 ו- 30/2/12, בדיקת CT מיום 9/10/12 וצילומי רנטגן כתף שמאל מיום 10/10/12, והדגישה את הממצא בדבר קרע קטן בגיד הסופרה ספינטוס.
המערער אובחן כסובל מ"מצב לאחר חבלה בכתף שמאל". לשם סיכום הדיון הפנתה הוועדה את המערער לאולטרה סאונד כתפיים, וביקשה לקבל לעיונה תיק רפואי קודם לתאונה, אורטופדי וכללי, וכן צילום כתפיים AP ואקסלרי.
הוועדה שבה והתכנסה ביום 11/3/14, ולאחר שעיינה בחומר הרפואי, ביקשה הוועדה לקבל לעיונה פענוח בדיקת אולטרה סאונד כתפיים מיום 5/2/14.
הוועדה התכנסה לישיבתה המסכמת ביום 25/5/14, וציינה את ממצאי פענוח בדיקת האולטרה סאונד מיום 5/2/14: בימין אין עדות לקרעים ב- RC, משמאל סובסקפולרי ללא עדות לקרע הסופרה ספינטוס; לאחר שחזור הגיד קיימת המשכיות, הגיד שומר על עובי ואקוגניות תקינה; אינפרה ספינטוס – ללא עדות לקרע. בהתייחסה לחוות דעתו של ד"ר שי שבת, ציינה הוועדה כי ד"ר שבת מצא קרע מאסיבי בכתף שמאל, בעוד שבבדיקת אולטרה סאונד מיום 30/4/12 תואר קרע חלקי קטן. הוועדה הוסיפה כי בבדיקתה לא נמצאו הגבלות בתנועה, כפי שמצא ד"ר שבת בחוות דעתו. הוועדה סיכמה והסבירה כי ללא קשר לשאלה האם הנזק בגיד RC קשור לתאונה הנדונה, הקרע בגיד RC הינו על רקע ניווני הקשור לגילו של המערער, כאשר בדיקות אולטרה סאונד עדכניות מעידות על תיקון מלא של הקרע הקטן כך שמדובר בגיד תקין.
לאור האמור, דחתה הוועדה את הערר וקבעה, כאמור, נכות בשיעור 0%.
טענות הצדדים
3.טענות הערעור העיקריות הן שהוועדה לא התייחסה כראוי למסמכים הרפואיים הקיימים, ולא התייחסה כיאות לחוות דעתו של ד"ר שי שבת.