ב"ל 15825-11-14 ש' ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ביום 1.10.2014 קבעה וועדה רפואית לעררים בנכות כללית (להלן: "הוועדה") כי דרגת הנכות של המערער תעמוד על 30% נכות, וזאת החל מיום 1.12.2011 ולפי פריט 34(ב)(4) לרשימת הליקויים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר בפניי.

2.להלן עיקר טענות המערער –

א.החלטת הוועדה אינה משקפת נאמנה את מצבו הרפואי של המערער;

ב.הוועדה לא נימקה מדוע אין ליישם את פריט 34(ב)(5) לתוספת אשר מקנה 50% נכות, וזאת לאור העובדה כי פריט זה מפנה לסימנים קליניים ברורים וקיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי וישנה הגבלה קשה על כושר העבודה;

ג.קביעת הוועדה ולפיה למערער "קיימת הפרעת אישיות קשה" הינה זהה לנדרש בפריט 34(ב)(5) לתוספת, והמדובר בהודאה מטעם הוועדה ולפיה הפרעת האישיות מגבילה את כושר תפקודו של המערער.

3.להלן עיקר טענות המשיב –

א.הוועדה שמעה את המערער, עיינה בחומר הרפואי ובמסמכים בתיק הרפואי, ציינה את ממצאיה והתרשמותה, ניתחה את הממצאים, אבחנה את הקביעות של ד"ר ויסבורד וקבעה את מסקנתה המנומקת;

ב.אין לקבל את הטענה ולפיה האבחנה של הפרעה באישיות וקשיי הסתגלות הינה שוות ערך לדרישת פריט 34(ב)(5) לתוספת;