ב"ל 1571-02-13.22 מרץ 2015

התביעה שבפנינו עניינה זכאות התובע לדמי אבטלה, בשים לב לשאלת התייצבותו בלשכת שירות התעסוקה.

רקע עובדתי

1. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי אבטלה בחודש 5/09 אשר נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 22.9.09.

    

2. הצדדים ניהלו ביניהם תכתובת בנוגע למספר ימי האכשרה. בירור התביעה התעכב בין היתר לנוכח קושי בהמצאת אישור המעסיק על משך תקופת העבודה בשל שריפה במשרדי המעסיק. ביום 16.11.11 נשלחה החלטת הנתבע אל התובע לפיה התביעה לדמי אבטלה אושרה אך נשללה זכאות לתשלום הגמלה בעד תקופת האבטלה מיום 1.3.09 ועד 28.2.2010 לפי סעיף 296 (ב) לחוק בשל השיהוי בהגשת התביעה.

3. במהלך ההליך שהתנהל בפנינו חזר בו הנתבע מטענות ההתיישנות והשיהוי והכיר בתביעתו של התובע לתקופה שמיום 1.3.09. ביום 12.9.13 ניתן תוקף של פסק דין להודעתו זו של הנתבע. פסק הדין האמור בוטל לבקשת התובע הואיל והוכרו לו רק 79 ימים מתוך התקופה הרלוונטית. בהמשך הוכרו ימים נוספים אולם עדיין נותרו חמישה ימים בהם לא נרשמה התייצבות התובע ולגבי חודשים אלו לא שולמו לו דמי אבטלה.

    

   גדר המחלוקת

4. השאלה שבמחלוקת כיום בפנינו היא האם התייצב התובע באופן מלא כנדרש בשירות התעסוקה בתקופה שבין החודשים מרץ עד אוגוסט 2009, או שמא חסרים חמישה ימים בהם לא התייצב. כפועל יוצא, האם זכאי לקצבת אבטלה למלוא תקופה זו.

    

   טענות הצדדים

5. תביעת התובע לדמי אבטלה עבור התקופה שמחודש מרץ עד אוגוסט 2009 התקבלה בחלקה. לטענת הנתבעים הואיל ובמספר מועדים לא התייצב התובע בלשכת שירות התעסוקה כנדרש, הוא זכאי לקבל דמי האבטלה רק בחודשים בהם התייצב באופן מלא.