א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 21/1/16 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 9.69% מיום 25/11/13 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.לפי העולה מהתיק, המערער יליד 1963, מועסק בתפקיד פועל אחזקה בבתי זיקוק לנפט בע"מ, נפגע ביום 24/11/13, ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה.

3.המשיב הכיר בתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (מכתב הכרה מיום 21/5/14), אולם דחה את התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקוביטלית.

4.המערער הגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד החלטת המשיב, וביקש להכיר בתסמונת התעלה הקוביטלית כפגיעה בעבודה (ב"ל 13596-07-14). על יסוד חוות דעת המומחה היועץ הרפואי מטעם בית הדין, ד"ר דויד יפה ונוכח הסכמת המשיב, התקבלה התביעה ובית הדין קבע כי "תסמונת התעלה הקוביטלית במידה בינונית, ביד שמאל, הינה בגדר 'פגיעה בעבודה' כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995" (מותב בראשות כב' השופטת עפרה ורבנר, פסק דין מיום 13/7/15).

5.ועדה רפואית קבעה למערער, ביום 3/9/15, נכות בשיעור 5% בגין תסמונת תעלה קוביטלית משמאל, לפי פריט ליקוי 31(5)(א)(II) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בתחולה מיום 25/11/13.

6.ביום 21/1/16 התכנסה הוועדה לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה בכירורגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ולטיעוני בא כוחו שהתלווה עליו, וערכה לו בדיקה קלינית. בסעיף הממצאים קבעה הוועדה כך:

"בבדיקה ביד ימין אין דלדול של השרירים הטנריים. כוח תקין, מבחן טינל ופאלן חיוביים במידה חלקית. מדווח על תחושה טובה יותר בפיזור מדיאני בהשוואה לזרת יד שמאל. אין דלדול של שרירים אנטרוסיים. כוח מוטורי תקין בעת ביצוע פישוק והצמדה של האצבעות. מסוגל להצליב אצבעות II- III. תת תחושה בפיזור אולנרי. אין דלדול של השרירים הטנריים. מבחן טינל ולרנץ ישיר חיוביים במידה חלקית".

בהתייחס לבדיקת EMG מיום 8/2/15 ציינה הוועדה "תסמונת לכידה אולנרית במרפק שמאל בצורה בינונית. מבחני הולכה לעצב מדיאני דו"צ תקינים". בנוגע לבדיקת EMG מיום 13/3/14 ציינה הוועדה "CTS קל מאוד דו"צ. לא נבדקה הולכה באולנרוס משמאל".