ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
|
14081-06-13
19/10/2014
|
בפני השופטת:
עידית איצקוביץ
|
- נגד - |
התובע:
דוד לאם עו"ד אלון לוריה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד אטי דקל
|
החלטה |
1.הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה שיובא לידיעתו כל החומר הרפואי הנוגע לתובע ואשר ישיב על השאלות המצ"ב להחלטה זאת.
2.להלן העובדות הדרושות לקבלת חוות הדעת:
1.התובע יליד 6.6.1939 ועבד בתעשייה האווירית מ- 1975 ועד 7/03.
2. בין השנים 1989-1975 עבד התובע בריתוך אלומיניום וטיטניום ונחשף לקרינה אלקטרומגנטית.
3.משנת 1989 התחיל לעבוד בריסוס חלקי מטוסים מאלומיניום.
4.חומר הריסוס היה חומר בשם מסקנט ומדלל אותו היה חומר בשם פרכלורואתילן.
5.התובע היה מדלל ומערבב עם מוט עץ את החומר מסוג מסקנט על מנת שיהיה יותר דליל, לפי הצורך, או 3 או 4 סיבובים ביום, כל סיבוב לקח כ- 40 דקות.
6.בנוסף, התובע היה מרסס את הדלתות של המטוס בחומר הגנה אדום, וגם ניקה את החלקים של המטוס בעזרת אצטון וכן השתמש בטלק, פלסטיק וגומי.
7.התובע עבד באולם גדול ומוזנח, אמנם היו בו מפוחים אבל היו ריחות רעים בתוך האולם, ובכל האולם לא היו חלונות ורק 2 דלתות גדולות.
8.באולם היה תא ריסוס, מסוע לתליית חלקים שנסע באופן איטי וקרוב לריסוס היו כ- 4 חביות של מסקנט וחבית של מדלל.
9.בנוסף, אחרי שהיה מרסס את החלקים, היו החלקים המרוססים נשארים באולם לצורך ייבוש ורק למחרת בבוקר או המשמרת השנייה היו מוציאים אותן.
10.בתחילת עבודתו, עבד התובע עם מסיכה ללא פילטר – רגילה כמו של רופאים. אחרי זמן קיבלו העובדים מסכות עם פילטר קטן, ואח"כ הביאו ברדס כמו לכוורן שעובד על כניסת אוויר מהצנרת (קו אוויר) עם צינור מחובר – והאוויר עצמו לא היה תקין והיה בו ריח של אוויר לא נקי כי המסננים לא היו תקינים, והיה ריח מר של רעלים.
11.בשנת 1997 עברו העובדים לחדר אחר שם היו 2 חדרים, האחד שבו היו טובלים אוטומטית את החלקים במסקנט ואח"כ התובע בעצמו היה מוציא עגלות עם אדם נוסף שעליהן החלקים לאחר הטבילה, 7-10 עגלות במשך כל המשמרת.
12.גם כשהעגלה הייתה נתקעת היה העובד צריך להיכנס לחדר ולשחרר אותה ולכן אין מדובר כלל בעבודה ללא מגע אדם, להיפך, כל הזמן נחשף לחומרים הללו.
13.בחדר אחרי הטבילה וייבוש, המגש יוצא החוצה עם הדלתות של המטוס אחרי שהתובע בעצמו פותח את הדלתות האוטומטיות ומפרק את החלקים הללו בחדר ההרכבה ופירוק ושם היו רק 2 חלונות קטנים ולדלתות היה ריח חזק שהתובע הרגיש כל הזמן שהריח לא נעלם והוא נשם אותו כל הזמן כי החלונות היו קטנים 1 מ' X 1/2 מ' בכל החדר הזה ולכן אחרי מס' שנים הפכו את כל הקיר והתקינו מערכת לשאיבת הריחות והחלונות היו 2 מ' X 2 מ' כל אחד כי התלוננו כי הריחות נשארים בחדר ולא נשאבים החוצה.