ב"ל 13443-01-15 א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף נכות כללית מיום 27.11.13, שקבעה כי המערער לא איבד מעל 50% מכושרו להשתכר (להלן – הוועדה).

2.למערער נקבעו על-ידי הוועדות הרפואיות 52% אחוזי נכות משוקללת, בהן 40% נכות בגין ליקוי לבבי לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – מבחני הנכות), וכן 10% בגין סכרת לפי פריט ליקוי 4(3) ו- 10% בגין חולשה ביד ימין לפי פריט ליקוי 29(6)(II).

3.המערער טוען, כי הוועדה התעלמה מאופי הנכויות הרפואיות שנקבעו ומהמיגבלות מהן סובל המערער, וכי המיגבלה הנוירולוגית ביד ימין עומדת בסתירה לעבודות שהוצעו על-ידי הוועדה.

4.מנגד, טוען המשיב, כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה וכי הוועדה נתנה החלטה מנומקת המתחשבת בגילו, ה שכלתו ועברו התעסוקתי של המערער.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הן בנוגע להתאמת העבודות עליהן המליצה כמתאימות למגבלותיו של התובע והן בהתייחס לשקלול המיגבלות.

המערער סובל מליקוי נוירולוגי בידו הימנית שהיא היד הדומיננטית המתבטאת בחולשת הילד. בפני הוועדה הונחה המלצתו של הרופא המוסמך לפיה המערער מסוגל לעבודה מלאה לא גופנית שאינה מצריכה הפעלה משמעותית של יד ימין. הוועדה מצאה כי המערער "מסוגל לעבודה במשרה מלאה בתנאים ובמגבלות שצוינו לעיל בעבודות כגון: איש מכירות, חרושת קלה, מיון, אריזה, או כל עבודה פשוטה אחרת שאינה דורשת הכשרה מקצועית מכל סוג שהוא ושניתן ללומדה תוך כדי ביצועה". מהאמור עולה כי הוועדה לא נימקה כיצד יוכל העובד להשתלב בעבודות כמו חרושת קלה, מיון או אריזה בהתחשב במיגבלה ביד הדומיננטית, והאם יש במיגבלה זו, בהתחשב במכלול הליקויים ובהתחשב בגילו של המערער (יליד 1953) ובנכות הלבבית כדי לצמצם את כושר השתכרותו.

6.לאור האמור, הערעור מתקבל.

עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לעניין אי כושר באותו הרכב. הוועדה תזמן את המערער ותאפשר לו לטעון בפניה. הוועדה תשקול עמדתה בדבר צמצום בכושר השתכרותו של המערער, בהתחשב בנכות הרפואית שנקבעה בגין חולשה ביד הדומיננטית, תקבע באופן מנומק מה סוגי העבודות אותם מסוגל לבצע בהתחשב במיגבלה זו, והאם יש במיגבלה זו, בהצטרף ליתר הליקויים ובהתחשב בגילו של המערער כדי לצמצם את כושר השתכרותו.

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.