ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
11987-09
07/07/2014
|
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג – דן יחיד
|
| - נגד - |
תובע:
י' ס'
עו"ד עמוס אגרון
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד הלנה מרק
|
| פסק דין |
פתח דבר
1. עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע (להלן: המוסד) מחודש פברואר 2008, להפסיק את תשלום תוספת התלויים שנוספה לקצבת הנכות של התובע, מן הטעם שלתובע הכנסה מנכסים כמשמעותה בסעיף 202 (ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן החוק או חוק הביטוח הלאומי).
התשתית העובדתית
2. התשתית העובדתית הצריכה לעניין ואשר מרביתה אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים היא זו:
א. התובע הוא יליד שנת 1958, תושב עין נקובה שממערב לירושלים. ביום 8.8.1996 נקבעה לתובע דרגת אי כושר יציבה בשיעור 75%.
ב. החל מיום 6.11.1996 משתלמת לתובע קצבת נכות כללית. בהיות התובע נשוי ואב לילדים, נוספה לקצבה תוספת תלויים, בהתאם להוראות סעיף 200 (ג) לחוק. סכום הקצבה המלאה עמד בחודש ינואר 2008 על 4,578 ₪.
ג. בעקבות 'מכתב הלשנה' שהתקבל במוסד לגבי התובע וחקירה שערך בעקבותיו, בחודש 12/2007, החליט המוסד כי לתובע הכנסה מנכסים אותם יש להביא בחשבון לצורך חישוב קצבת הנכות. אשר על כן, חדל לשלם לתובע את תוספת התלויים החל מחודש 2/2008. בהתאם, פחתה הקצבה לכדי 1,991 ₪ (ראו: אשור על זכאות לגמלת נכות כללית נספח א' לכתב התביעה). במועד הגשת כתב ההגנה עמדה קצבת היחיד על 2,348 ₪.
ד. התובע השיג בפני הנתבע, באמצעות בא כוחו, על הפחתת תוספת התלויים ובין הצדדים החלה התכתבות ענפה במסגרתה הבהיר המוסד במזכר פקיד התביעות מיום 10.7.2008 כי:
"...בעקבות בדיקה שנעשתה ע"י המל"ל למרשך ישנם הכנסות שלא מעבודה כמפורט: 3-4 חלקות אדמה שירשו מהוריהם, 3-4 חנויות ומספר דירות. היות ולא היה שיתוף פעולה לא ברור לנו גודל הנכסים.
עפ"י החוק הכנסה שלא מעבודה שוללת תוספת עבור תלויים שקל מול שקל, לפיכך לפי ממצאי החקירה הופסקה עבור מר סלאמה תוספת התלויים החל מ-1.2.2008 – הקצבה השוטפת ללא יצירת חוב עבור תקופה קודמת". (נספח לכתב התביעה).
מכאן התביעה שלפניי.
ההליך בבית הדין
3. כאמור, למרות מאמצי הידברות ישירים לא השכילו הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם ועל כן הוגשה התביעה דנא בשלהי חודש 12/2009. בדיונים המקדמיים בהליך, בהם נטלו חלק מותבים שונים, עשה בית הדין כל שלאל ידו על מנת לסייע לצדדים לצמצם את יריעת המחלוקת ולברר מה היא מצבת הנכסים של התובע, ובפרט אלה מהם המניבים לתובע הכנסה חודשית. בתוך כך ובחסות בית הדין, הוסכם כי המוסד יערוך חקירה משלימה בנכסי התובע ומשפחתו וזו אכן נערכה, במעמד בא כוח התובע, בחודש 2/2011. זאת על שום טענת המוסד כי עובר להליך לא הצליח להשלים את חקירתו בשל התנהגות אלימה מצד התובע ובני משפחתו המורחבת כלפי חוקרי המוסד (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 17.5.2010 שורות 24-25; עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 19.1.2011 שורות 18-19). אף על פי כן, נותרו המחלוקת בין הצדדים בעינן ועל כן הועבר התיק למותב זה לשמיעת הוכחות.
מטעם התובע העיד הוא עצמו. יצוין כי במסגרת השלמת ראיות שהגיש התובע לאחר החקירה המשלימה של הנתבע, הוגשו גם תצהירים מטעם שניים מ – 11 אחיו ואחיותיו של התובע. אולם משלא התייצבו להיחקר על התצהירים נמשכו התצהירים מתיק בית הדין, בהחלטה מיום 17.4.2013. מטעם הנתבע העיד חוקר המוסד, מר שלמה כהן. הצדדים סיכמו פרשותיהם בכתב.
בהתאם לבקשת הצדדים, לה ניתן תוקף של החלטה ביום 17.5.2010, מתברר ההליך בפניי כדן יחיד.
בטרם אבאר את גדרי המחלוקות בהליך ולשם הבהרתם אפנה תחילה לבחינת המסגרת הנורמטיבית.
המסגרת הנורמטיבית
4. סעיף 202 לחוק, שעניינו ואף כותרתו ניכוי הכנסות מקצבה, קובע הסדר למקרה בו נכה מקבל קצבה מוגדלת, למשל בגין תוספת תלויים כבמקרה דנא, ולנכה ישנה "הכנסה". במקרה כזה קובע החוק כי תנוכה "הכנסתו" מהתוספת לקצבה. עקרונות הניכוי נקבעו בסעיף שתוקן מעת לעת כך:
"...(א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" – סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.