עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
11923-10-13
24/12/2014
|
בפני השופטת:
עפרה ורבנר
|
- נגד - |
תובע:
ר. א
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רויטל חן
|
פסק דין |
1.תביעת התובע להכרה בפגיעתו ברגל שמאל ובגב בתאריך 20.3.12, כ"תאונת עבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחיה מ-21.10.12.
הנימוק לדחיה, הינו שהתובע לא היה מבוטח כעובד שכיר בהתאם לסעיף 75 לחוק, וכי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין בנו.
2.כנגד החלטה זו, הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.
בכתב התביעה טען התובע, כי עבד כפועל בשני מקומות עבודה בחודשים ינואר עד מרץ 2013.
לטענת התובע, הוא עבד אצל בנו, עלאא, במהלך חודשים אלה, וכן אצל מעסיק נוסף בשם מחמיד סולימאן.
התובע טען, כי בתאריך 20.3.12, בעת שקפץ מפיגום הוא נפגע בגבו.
לטענת התובע, הוא פנה לקבלת טיפול רפואי בקופ"ח, וקיבל זריקת וולטרן, וכן אושרה לו תקופת אי כושר מאז יום התאונה ועד 25.6.12.
לטענת התובע, קיומה של קרבה משפחתית בינו לבין המעסיק - בנו, אינו שולל קיומם של יחסי עובד ומעביד, והוא עבד ואף קיבל משכורת מבנו.
3.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחייה, וטען, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין בנו, ועל כן אין המדובר בתאונת עבודה.
העובדות הרלבנטיות לענייננו הינן כדלקמן:
4.התובע יליד 1951, הגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה ובו טען, כי בתאריך 20.3.12, בשעה 15:10, נפגע בעת שעבד אצל אגבאריה עלאא, כאשר קפץ מפיגום ונפל והתיישב על הרצפה.
התובע מסר שקיבל טיפול רפואי ראשון אצל רופא המשפחה - ד"ר חאלד אגבאריה.
5.בהודעה לחוקר שנגבתה מהתובע בתאריך 25.6.12, מסר התובע, כי עבד אצל בנו החל מחודש 1/12, וכי בנו עוסק בעבודות חשמל, אולם אין לו עבודה עבור התובע באופן קבוע. מסיבה זו מסר התובע, הוא עבד לעיתים עם קבלן אחר.