ש.ג. נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובעת, הגב' ש.ג., להכיר בתאונה שארעה לה ביום 16.9.18 (להלן: התאונה), כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק), זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע) מיום 4.11.19 לפיה נדחתה תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה.

הרקע העובדתי כעולה מחומר הראיות וטענות הצדדים:

התובעת, ילידת 1977, בעלת מכון קוסמטיקה, בו הינה עובדת כעצמאית. משנת 2016 היא עובדת במשלח ידה בחנות אותה היא שוכרת המצוייה ברחוב **** בהרצליה.

התובעת עובדת במשרה מלאה, החל משעה שמונה בבוקר לערך עד שעות הערב בהתאם לפגישות שנקבעות ביומנה.

ביום 16.9.18, יום ראשון בשבוע, שבין ראש השנה ליום הכיפורים, עסקה התובעת בטיפולי יופי במקום עבודתה ולטענתה בשעה 19.30 הגיעו בנה החייל ובתה למקום עבודתה כדי לאסוף אותה חזרה לביתה. אירוע התאונה התרחש דקות ספורות אחרי תחילת הנסיעה, בקטע המסלול שבין מקום עבודתה לבין מקום מגורי הגרוש שלה, מר י.ק., אבי ילדיה, בנ'. בצומת הרחובות ***** ו**** בהרצליה, כאשר הגיחה נהגת שלא עצרה בתמרור עצור, ופגעה בעוצמה ברכב בו היתה ישובה התובעת כנוסעת.

התובעת פונתה ממקום התאונה לבית חולים מאיר בכפר סבא באמצעות ניידת מד"א. ר' נספח ג' לתביעת התובעת.

ביום 24.9.19 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה והכרה בתאונת הדרכים כ"תאונת עבודה" . ר' נספח ה' לכתב התביעה.

ביום 4.11.19 הנתבע דחה את תביעת התובעת:" ... מעיון בפרטי תביעתך ומחקירות שנערכו עולה כי התאונה הנ"ל אירעה תוך כדי נסיעתך ממקום העבודה לבית הגרוש שלך, לסידורים אישיים ולא בדרך מהעבודה למעונך כנדרש עפ"י סע 80 ( 1) לחוק". ר' נספחים לכתב התביעה.

ביום 2.12.20 ניתנה החלטה מפי חברתי השופטת הבכירה עידית איצקוביץ לפיה נקבע כי התיק יועבר להוכחות והשאלות שבמחלוקת: האם אירעה לתובעת תאונת עבודה ביום 16.9.18 והאם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין התאונה הנטענת ומאזן ההשפעות.