ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.מונחת בפני תביעת התובע כנגד החלטת פקיד התביעות שלא להכיר בתאונה אשר ארעה לו ביום 14.7.13 , כתאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79(א) לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב] , התשנ"ה-1995(להלן- חוק הביטוח הלאומי).

טענות התובע:

2.התובע יליד שנת 1950, עבד במועדים הרלוונטיים לתביעה כשכיר בחברת ח' שיווק חומרי ניקוי ובניין בע"מ(להלן- החברה)בה הינו בעל מניות. התובע ובני משפחתו גרים במבנה אשר חלקו משמש את בני המשפחה למגורים וחלקו האחר משמש כמשרדי החברה , מחסן החברה וכתובתה הרשומה של החברה הינה כתובת מגורי התובע . לחברה אין משרדים נוספים למעט המשרד המצוי בכתובת מגורי התובע ומשפחתו.

3.בצהרי יום 14.7.13 במהלך ביצוע עבודתו פסע התובע לעבר משאית החברה מסוג מרצדס ,במטרה להכניסה לחנייה. בעודו מחוץ למשאית ובסמוך אליה נפגע בעוצמה רבה מטרקטורון אשר הגיע במהירות ופגע בו. התובע שהה במשרדי החברה הממוקמים בביתו אשר הינו מקום עבודתו על כן , יציאתו לעבר המשאית תוך כוונה להחנותה בחנייה על מנת שניתן יהיה להעמיס את הסחורה טרם צאת המשאית בבוקר, הייתה בגדר תאונת עבודה כדרישות הדין. המשאית הינה משאית אשר משמשת להובלת מוצרים ולא נעשה בה שימוש לצרכים פרטיים ולמעט התובע ובנו , ש' איש אינו נוהג על המשאית. אשר לאופי עבודתו בחברה העיד התובע כי בצע את כל העבודות הדרושות בחברה , אספקה וקבלת סחורה, סידור סחורה, הכנת הזמנות , סידור המחסן, פגישות עם ספקים ואנשי מקצוע שונים, עבודה מול הבנקים ועוד.

4.במועד בו התרחשה התאונה העיד התובע כי עבד כרגיל ביום עבודה שגרתי החל מהשעה 6:45 לערך עת עסק בהכנת הזמנות והעמסת סחורה לרכב. עדותו נתמכת אף בעדות העד ש' אשר העיד כי יצא לחלוקה עם המשאית. כן העיד התובע כי ביום התאונה יצא לסידורים בבנק לצורך הפקדת המחאות של החברה , כעולה מתדפיס תנועות הבנק אשר הציג התובע . מכאן עולה כי ביום התאונה וטרם התרחשותה עבד התובע ובצע פעולות שוטפות ושגרתיות כפי שנהג לבצע במסגרת עבודתו בחברת ח'.

5.התובע הצהיר בפני בית הדין כי יצא במטרה להכניס את המשאית לתוך המבנה בו חונה היא באופן קבוע ובאותה הזדמנות להעיר לנהג הטרקטורון על אופן נסיעתו אותה שמע התובע טרם הזזת המשאית. בעדותו בפני חוקר המשטרה מיום 1.10.13 מסר התובע כי יצא מביתו במטרה להחזיר את הרכב לחניה. בחקירת התובע על די חוקר הנתבע ביום 10.11.113 נאמרו דברים זהים על ידי התובע , אשר הבהיר כי המשאית הייתה בחוץ והוא יצא על מנת להחנותה בחנייה.

6. העד מר רוחם אשר היה עם התובע דקות ספורות טרם התרחשות התאונה, העיד כי לא ראה את התאונה בזמן התרחשותה הואיל והיה בחלק הפנימי של הבית. עוד עולה מדבריו בפני חוקר הנתבע כי התובע יצא החוצה על מנת להכניס את הרכב לחנייה. בהמשך הבהיר כי אינו יודע מהי הסיבה בעטיה יצא התובע החוצה טרם התאונה. כאשר עומת מר רוחם עם גרסתו במשטרה לפיה התובע יצא כדי להעיר לנהג הטרקטורון, העיד בפני בית הדין כי התובע לא יצא כדי לעצור את הטרקטורון והבהיר כי בחקירתו במשטרה לא התמקד במטרה לשמה יצא התובע החוצה. מכאן עולה כי עדות העד לא סתרה את עדות התובע אלא תמכה בה, שעה שמגרסתו עולה כי אינו יודע מהיי הסיבה בגינה יצא התובע החוצה ועדותו במשטרה לא התייחסה למטרה לשמה יצא התובע החוצה אלא לנסיבות התרחשות התאונה.

7.עדות התובע והעד רוחם מתיישבת היטב עם הממצאים מזירת התאונה כפי שתוארו על ידי בוחן התאונה מטעם משטרת ישראל אשר חקר את נסיבות התאונה. מעיון בדו"ח החוקר והתמונות הנלוות לו מובהר מיקום הימצאות המשאית בעת התאונה ומוסבר מדוע התכוון התובע להגיע אל דלת המשאית מצידה האחורי ולא מחזית המשאית, כפי שאף אישר העד רוחם בעדותו בפני בית הדין. מנתונים אלו עולה כי התובע היה בדרכו לדלת המשאית כעולה מנתזי הדם אשר נמצאו על ידי הבוחן בדופן השמאלי של המשאית והמקום בו נמצא התובע שרוע על הכביש עקב הפגיעה, צמוד לגלגל האחורי שמאלי של המשאית.

8.התובע הוכיח את סבירות גרסתו בדבר יציאתו למשאית לצורך נהיגה בה , למען ביצוע עבודתו בחברה והראיות שהוגשו תומכות בגרסתו ומוכיחות באופן פוזיטיבי כי הפעולה נעשתה במהלך עבודתו, עקב עבודתו ולמען עיסוקו של התובע ולא למען ביתו או צרכיו הפרטי. העובדה כי התאונה ארעה בסביבה המשמשת גם כמקום מגורי התובע אינה מעלה ואינה מורידה מאחר ומדובר בפעולה אשר יכול היה התובע לבצע גם אם משרדי החברה היה שוכנים במקום אחר , המרוחק מביתו. על כן יציאת התובע לצורך הזזת המשאית הינה פעולה אשר נעשתה במהלך עיסוקו ומכאן קמה לתובע החזקה הקבועה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי לפיה, תאונה שהתרחשה "תוך כדי" עבודתו רואים אותה כתאונה שהתרחשה "עקב "עבודתו ובכך הוכחו ביסודות הנדרשים בהתאם לסעיף 79 לחוק.