ב.ח. בית השיש בע"מ נ' בלהנס עוז

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי ביום 26.2.12.

2. עסקינן בתביעה שטרית שהגישה התובעת ( להלן: המשיבה) נגד הנתבעת ( להלן: המבקשת) ביחס לשני שיקים על סך 2,950 ₪ כל אחד, ליום 21.10.10 וליום 21.11.10.

3. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, אשר נתקבלה בהחלטתה של כב' הרשמת דנה עופר מיום 14.8.11. במסגרת ההתנגדות טענה המבקשת, כי היא ביקשה לרכוש מהמשיבה אבן מסוג מסוים לצורכי בניית ביתה. בניית הבית בוצעה ע"י קבלן, ואילו המשיבה הייתה קבלן משנה. בעניין השיקים נשוא ההתנגדות בוצעה עסקה ישירה בין המבקשת למשיבה. נטען עוד כי, בחלוף כשלושה שבועות הודיע לה מנהל המשיבה כי לא ניתן להשיג את האבן שהוזמנה, ולפיכך, היא ביקשה להשיב לידיה את השיקים הדחויים שניתנו למשיבה מראש. עם זאת, כך נטען, התברר לה שהמשיבה החליטה להציג את ההמחאות לפירעון על מנת לכסות חוב שחייב לה הקבלן שביצע את בניית הבית.

4. בהחלטתי מיום 1.1.12, קבעתי שעל הצדדים להתייצב באופן אישי לדיון שהיה קבוע ליום 19.2.12. יחד עם זאת, המשיבה הגישה בקשה לדחיית מועד הדיון, אשר נעתרתי לה בהחלטתי מיום 14.2.12. במסגרת אותה החלטה, דחיתי את מועד הדיון ליום 26.2.12, וכן הוריתי למשיבה שתודיע למבקשת אודות ההחלטה.

5. המבקשת בחרה שלא להתייצב לדיון שהיה קבוע ליום 26.2.12 , וזאת על אף שההחלטה מיום 14.2.12 הומצאה לה כדין. לפיכך, באותו היום, ניתן על ידי פסק דין המורה על קבלת התביעה במלואה, וכן מחייב את המבקשת לשלם למשיבה את הוצאותיה בגין ההליך בסך של 1,000 ₪ ( להלן: פסק הדין).

6. בעקבות כך, הגישה המבקשת את בקשתה דנן, בה היא עותרת לביטול פסק הדין. לטענתה, היא לא התייצבה לדיון מאחר שלא נודע לה אודותיו. אמנם נכון הדבר, כך נטען, כי מועד הדיון נמסר לבעלה, אך הוא סבר בשוגג כי מדובר בדיון שנוגע אליו, ולא בדיון נשוא הבקשה. לעניין סיכויי ההגנה, המבקשת דוגלת בגישה כי סיכוייה גבוהים ביותר, דבר שמצדיק את ביטול פסק הדין.

7. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, ב"כ המשיבה הודיע לבעלה של המבקשת אודות מועד הדיון הן בהודעה טלפונית והן בהעברת ההחלטה מיום 14.2.12 בפקסימליה , כך שהמבקשת לא הצביעה על הסבר מניח את הדעת לסיבת המחדל לאי התייצבותה במועד לדיון שהיה קבוע. מה גם, כך נטען, סיכויי הגנתה של המבקשת הינם קלושים ביותר. לתמיכה בטענותיה, המשיבה צירפה לתגובתה תצהיר מטעמה.

8. במסגרת התשובה לתגובה, המבקשת חזרה על טענותיה המועלות בבקשה.

9. פסק הדין ניתן כדין, לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון שהיה קבוע ליום 26.2.12. ביטול פסק דין שניתן כדין בהעדר התייצבות נתון לשיקול דעת בית המשפט, והוא מותנה בקיום שני תנאים מצטברים ; הראשון- על המבקש להצביע על סיבה אשר גרמה לאי התייצבותו לדיון ; השני- על המבקש להראות, כי יש לו סיכוי לזכות בהגנתו.

10. בענייננו, על אף שהמבקשת אינה חולקת על טענתה של המשיבה כי לבעלה נמסר מועד הדיון, היא נימקה את אי התייצבותה לבית המשפט בכך שהיא לא ידעה אודותיו . הגם שטענה זו אינה משכנעת, המבקשת גם לא טרחה לתמוך טענה עובדתית זו בתצהיר או בכל ראיה אחרת בעלת משקל . מכאן, נכון להסיק כי בהתנהגות המבקשת דבקה מידה לא מבוטלת של זלזול, או לכל הפחות, התעלמות מהדיון ובחירה מדעת שלא להתייצב.

11. עם זאת, נוכח נימוקי ההגנה, ומאחר שבנסיבות ניתן לרפא מחדל המבקשת באמצעות חיובה בהוצאות, וכן בשים לב לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות, אני בדעה שנכון לבכר את שמיעת הסכסוך לגופו תוך מתן הזדמנות למבקשת להשמיע ולהוכיח את טיעוניה.

12. אשר על כן, אני בדעה שנכון להורות על ביטול פסק הדין מיום 26.2.12, באם המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

13. היה והמבקשת תשלם את סכום ההוצאות עד 12.7.12, פס"ד יבוטל כפי שנקבע לעיל, באם לא פס"ד יישאר על כנו וההחלטה לעיכובו תפקע.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: