ב.ד. גרייבר שירותי תיירות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, על בסיס החומר הקיים בתיק, ולאחר שסיכמו טענותיהם בע"פ.

1.ביום 30.1.11 ארעה תאונת דרכים במסגרתה נגרם לרכב בבעלות התובעת נזק בחלקו הקדמי, וכן בחלקים פנימיים (בין היתר במצנן הרכב).

2.הנתבעת הייתה מבטחת הרכב בביטוח מקיף.

3.התובעת דאגה לתיקון הרכב ודרשה מהנתבעת להשיב לה את עלות התיקון בו נשאה.

4.הנתבעת השיבה לתובעת סך של 17,290 ₪ - סכום שאינו מכסה את הנזק שנגרם למנוע הרכב.

בהעברת הסכום החלקי הסתמכה הנתבעת על קביעת שמאי מטעמה לפיה הנזק שנגרם למנוע הרכב אינו נזק ישיר הנובע מהתאונה אלא נזק עקיף.

מכאן התביעה דנן בה נתבע סכום התיקון למנוע הרכב, סכום שלא הוחזר על ידי הנתבעת, בסך 9,648 ₪ (ערך קרן).

5.מטעם התובעת הוגש תצהיר הנהג ברכב אשר העיד (בתצהירו) כי התאונה ארעה בשעה 14.00. נראה היה כי נגרם נזק קל בפגוש ובמכסה המנוע, ועל כן המשיך לנסוע ברכב, לאחר שהחליף פרטים עם הנהג בו פגע.

הוא הופנה על ידי הנתבעת למוסך הסדר, ואולם נאמר לו כי ניתן יהיה להכניס את הרכב רק למחרת היום.

בסוף אותו יום, כאשר נסע עם הרכב לביתו בסיום עבודתו, נדלקה ברכב נורת התראה הקשורה למנוע. על כן עצר את הרכב, והזמין גרר אשר גרר את הרכב למוסך הסדר, שאז התגלה כי המנוע נפגע.

כן הצהיר הנהג שבמועד התאונה ואף באותו יום בערב (גם לאחר שנדלקה נורת ההתראה) לא הבחין בסימן חריג כלשהו ברכב, ועל כן לא סבר כי נגרם נזק למנוע.

6.מטעם הנתבעת הוגשו חוות דעת שמאי מהן עולה כי הנזק שנגרם למנוע ארע כתוצאה מכך שנעשה שימוש ברכב לאחר התאונה (כאשר המצנן נפגע), ולו היה הרכב נגרר מיד לאחר התאונה למוסך, ניתן היה למנוע נזק זה.

כן קבע שמאי הנתבעת כי השבר במצנן המנוע ניכר לעין ובא לידי ביטוי בשפיכה של נוזל קירור אשר יש לו ריח חריף, כאשר אף ניתן היה להבחין באדים שעולים ממכסה המנוע – סימנים שהיה על הנהג לשים לב אליהם ולהימנע מהמשך נסיעה ברכב.

7.יובהר כי אין חולק בין הצדדים כי השבר במצנן המנוע נגרם כתוצאה מהתאונה.

8.ב"כ התובעת טוען כי התנהגות הנהג, בנסיבות הענין, הייתה סבירה.

טענתה היחידה של הנתבעת כי מדובר בנזק שלא קשור לתאונה (נזק תוצאתי) נסתרה משהוברר כי הנזק למצנן נגרם בתאונה.

עוד נטען כי אין מקום להטיל אשם תורם על נהג התובעת, משאין מקום להחיל דוקטרינה זו בדיני ביטוח.

לסיכום האמור לעיל מבקש ב"כ התובעת לקבל את התביעה במלואה ולחייב הנתבעת אף בריבית חריגה בהתאם לסעיף 28א' לחוק חוזה ביטוח.

9.ב"כ הנתבעת טוען, מנגד, כי הנזק למנוע לא נגרם כתוצאה מהתאונה אלא כתוצאה מהמשך הנסיעה ברכב שנפגע.