ב.ב. נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

בפניי מונחת בקשה בה מלין העותר על התנהלותם של המשיבים ואף עותר לקבלת צו עיכוב ביצוע בדיקתו הרפואית אשר עתידה להתקיים ביחידת לעבודות השירות, ביום 9.4.2017.

בקליפת אגוז, יצוין, כי ברע"פ 928/2004 מיום 3.2.2005, התקבל ערעורו של העותר על גזר הדין, ובית המשפט העליון הורה להמיר את תקופת מאסרו של העותר מאחורי סורג ובריח, ל-3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

לימים, התייצב העותר בפני הוועדה הרפואית אשר קבעה כי העותר אינו כשיר לבצע עבודות שירות.

בשל כך, זומן העותר לשימוע שנערך ביום 2.3.2009, אליו לא התייצב, זומן לשימוע נוסף ביום 16.3.2009, אליו התייצב, השמיע טענותיו ובסופו של יום הומלץ על הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

העותר אשר התחמק מהתייצבותו לריצוי מאסרו בפועל, נעצר בשנת 2014 בגין הפרת הוראה חוקית. על כך הוגשה על ידו עת"א 25146-12-2014, במסגרתה הורה כב' השופט גדעון על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד למתן החלטה בעתירה.

ביום 30.12.2014 במסגרת דיון בעתירה הודיעה באת כוח שירות בתי הסוהר כי קיימת הסכמה מצידה לביטול החלטת נציב שב"ס על הפקעת עבודות השירות, וכי על העותר להתייצב בוועדה רפואית נוספת ביום 14.1.2015. משכך הורה כב' השופט גדעון על מחיקת העתירה, והורה למבקש להתייצב בפניי הוועדה כאמור.

בהמשך, נקבע על ידי הוועדה הרפואית כי העותר אינו כשיר לריצוי עבודות שירות מבחינה רפואית, ולכן הוחזר עניינו של העותר לפתחו של בית המשפט השלום באשדוד לצורך שינוי גזר דינו.

אולם מעיון בתיק ת"פ 2158-00 עולה כי ביום 5.2.2017 ניתנה החלטה על יד כב' השופטת דינה כהן, ממנה עולה כי אין אינדיקציה לכך שפנייתו של הממונה על עבודות השירות לבחינה מחודשת של גזר דינו של העותר התקבלה בבית המשפט במועדים שצוינו על ידו.

ביום 22.3.2017 התקיים דיון בפני כב' השופט הבכיר נחמיאס, אשר פירט בהרחבה את השתלשלות העניינים בעניינו של העותר, ובסופו של דבר קבע כי עליו להתייצב באופן מיידי בפני הוועדה הרפואית (במועד זימונו), אשר לאחריה תינתן בעניינו החלטה מושכלת על ידי הגורמים הרלבנטיים, לרבות בחינת יתרת תקופת עבודות השירות אשר נותרה למבקש לבצע.

הנה כי כן, למעשה עניינו של העותר אינו בגדר עתירה לפי סעיף 62 א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב – 1971, שכן לא ניתנה החלטה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, למעט בקשה מיום 18.3.2009, אשר בגינה הוגשה עתירה מטעם העותר, אשר נמחקה בשל הסכמת שירות בתי הסוהר לביטול החלטתו של הנציב ושליחתו של העותר לבדיקות חוזרות.