ב.א.ט דן פרויקטים בע"מ ואח' נ' ב.א.ט. דג בע"מ ואח'

החלטה

במהלך הדיון בתיק, שנערך בפניי ביום 24.2.2011, נשמעה עדותו של מר דוד צבר, אשר בין השאר טען בחקירתו כי:

"...

אתה יכול לבוא היום ולראות את כל מה שעיקלו, תיקח את כל מה שיש.

ש. היום אין לך התנגדות שנבוא ונעקל?

תיקח מה שאתה רוצה. אין לי התנגדות שיעוקל אבל אך ורק מה ששייך לחברה, ולא לי...

ש. יש ציוד למבקשות?

ת. יש ציוד זניח

ש. לחייבת ב.א.ט. בע"מ יש ציוד?

ת. לא....

ש. יש לך חשבוניות שהמבקשות קנו ציוד?

ת. בטח. אבל אין לי ציוד. הציוד בפיברגלאס זה תבניות פח שעליהם עושים את המיכלים, יש מלגזה שלא עובדת, התיקון עולה יותר, את הפקס? בוא תיקח, הוא ישן..."

בהחלטתי ממועד הדיון הוריתי:

"...ניתנים בזאת 7 ימים למשיבים להיכנס לחצרי המבקשים תוך תיאום על מנת לבדוק כל מה שהם רוצים ולהכניס הודעה כזו או אחרת לבית המשפט, אשר עליה יגיבו המבקשים תוך 7 ימים לאחר מכן...".

והנה, מתברר על פי הודעת הנתבעת מס' 2 מיום 2.3.2011, כי כלל לא התאפשר לה ביקור בחצרי התובעות.

עיינתי בתגובת התובעות מיום 13.3.2011, ולא מצאתי הסבר ממשי לכך שסיור במקום לא התאפשר. היה זה אינטרס של התובעת להוכיח לנתבעת מס' 2 שאין בחצריה דבר ממשי שניתן לעקל, כנטען ע"י מר צור, ובמקום לעשות כן, התרשמותי היא כי הוערמו קשיים לסיכול הביקור במקום.

לאור האמור אני מבטל את החלטתי מיום 31.10.2010. הנתבעת מס' 2 תמשיך בהליכי העיקול, ואם יתברר לתובעת, כי נגרם לה נזק שלא כדין, תוכל להגיש תביעה בהליך מתאים כנגד הנתבעת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: