אשקר נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

פסק דין

עתירה מנהלית כנגד החלטות המשיבים מיום 20.5.2013, 8.9.2013 ו – 8.12.2013, המסרבות לתת לעותר רישיון עסק למגרש לאחסנה ומיון של מתכות וגרוטאות מתכת שבבעלותו.

עיקרי העובדות

העותר הינו השוכר והמחזיק במקרקעין הידועים כגוש 7052, חלקה 15, ברחוב אברבנאל 90 באזור התעשייה בדרום תל אביב, ומנהל במקום מגרש גרוטאות מתכת בשם " 'לין סחר' פינוי ומחזור מתכות". העותר הורשע ביום 3.3.2010 בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, ומשלא קיים את גזר הדין שאסר עליו לנהל במקום עסק ללא רישיון הורשע שוב העותר בינואר 2012 בהפרת צו שיפוטי. בנובמבר 2012 נמצא בביקורת של פקחי עיריית תל אביב (להלן: "העירייה") כי העותר ממשיך לנהל במקום את עסקו ללא רישיון, וביום 18.3.2013 הועמד העותר שוב לדין באשמת הפרת צו שיפוטי ובעיסוק בעסק ללא רישיון. התיק נקבע להקראה ליום 30.5.2013 .

במכתב מיום 20.5.2013 (נספח 1 לעתירה), מאת המשיבה 3, עו"ד שלי וייל, המשנה ליועמ"ש, ומנהלת המחלקה הפלילית בעיריית תל אביב (להלן: "העירייה") לב"כ העותר, צויין כי פורום האכיפה החליט ביום 20.5.2013 למנוע את המשך ניהול עסק העותר בתנאים הקיימים לאור זיהום הקרקע שבמקום והקרבה למגדלי המגורים, בשל צו הסגירה, ובהתאם לחוות דעת הרשות להגנת הסביבה. עוד צויין במכתב הנ"ל שלמרות הזמן הרב שעמד לרשות העותר הוא לא פעל למילוי דרישות העירייה והמשרד להגנת הסביבה.

במכתב מיום 8.9.2013 מאת עו"ד הדר חתוכה, עוזרת ראשית ליועמ"ש בעירייה (נספח 1א' לעתירה) לב"כ העותר ציינה ששונה סיווג העסק של העותר מ"תחנת מעבר" ל – "מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי רכיב מתכתי, גרוטאות מתכת, אחסנתם מיונם וסחר בהם", לפי תיקון מיום 17.12.2012 לצו 1995, שהוסיף פריט מעודכן מס' 10.14ה' של "אחסנה ומיון גרוטאות". עם זאת, צויין במכתב כי לפי סע' 10(1)(ב) לתוכנית החלה על האזור, תוכנית 2674 – 'מתחם משולש שלמה-אברבנאל-שלבים' (להלן: "התוכנית")- שפורסמה למתן תוקף ביום 10.12.2,000 (שקובעת את ייעוד האזור ל- "תעשייה ומלאכה") "מפעלים למתכות" הם בגדר שימוש אסור באיזור זה, ולפיכך על העותר להשיג היתר לשימוש חורג לעסקו אם הוא מעוניין להמשיך לנהל את עסקו באיזור זה.

מאוחר יותר, התבקשו המשיבים לבחון חוות דעתם בשנית ע"י ב"כ העותר. במכתב נוסף מאת עו"ד הדר חתוכה, מיום 8.12.2013 (נספח 1ב לעתירה) לב"כ העותר, ציינה עו"ד חתוכה כי היא חוזרת בה מחוות דעתה הקודמת לפיה העסק צריך היתר לשימוש חורג בהיותו מפעל למתכות שלפי סע' 10(1) (ב) לתוכנית הוא שימוש אסור באיזור זה. חוות דעתה החדשה הייתה, שכיוון שלפי התוכנית האזור מיועד לתעשייה ומלאכה, ושימוש תעשייתי בתחום התכנון והבנייה הוא שימוש העוסק בייצור ותפוקה, הרי שעסקו של העותר לא עונה לדרישה זו, מאחר שהוא עוסק באחסון ומיון בלבד. עוד ציינה העירייה במכתבה כי גם אילו השימוש של העותר היה תעשייתי, הרי שהוא נאסר לפי התוכנית בהיותו גורם מטרד, ואינו תואם את אופי הסביבה והתכנון העירוני הרצוי בה מבחינה תכנונית ואסתטית.

לפיכך הגיש העותר את העתירה דנן, בה עתר למספר סעדים שעיקרם להורות בצו למשיבים להעניק לו רישיון לעסקו.

ביום 2.6.2013 ניתן לעותר צו ביניים המונע מהמשיבים לסגור את עסקו עד להכרעה בעתירה. זאת, בין היתר, מטעמים שבמאזן הנוחות, הנוטה לטובת העותר, בשל הנזק לפרנסתו ולפרנסת עובדי העסק ומאחר שיש סיכוי כי העותר יעמוד בתנאים לרישוי העסק.

עיקרי טענות הצדדים

טענות העותר

העותר טען כי לאחר שתוקן הצו בשנת 2013 המשיבים פועלים שלא כדין בדרישותיהם לקבלת אישור המשרד לאיכות הסביבה, שכן מטרה זו הושמטה מהצו החדש. לטענת העותר הוא לא מזהם את הסביבה, והוא תומך טענתו בחוות דעת מומחה מטעמו המוכיחה זאת. העותר הבהיר כי אין לעסקו מגרסות, וכי לא מתבצעת בו כל פעילת גריסה של המתכות. בעסק רק ממיינים את המתכות לתוך מכולות ומעבירים הלאה למפעלים. עוד ציין כי אין להם מיכלים כימיים בעסק.

טענות המשיבים

המשיבים חזרו על טענתם במכתביהם לב"כ העותר (נספחים 1, 1א' ו– 1ב' לעתירה), דהיינו כי השימוש בעסק איננו תעשייתי, ולכן נדרש היתר לשימוש חורג, וכן כי לפי התוכנית החלה על האזור, שימוש העותר בעסקו אינו תואם את אופי הסביבה ואת התכנון העירוני הרצוי בה מבחינה תכנונית ואסתטית. עוד טענו כי העותר גם גורס את המתכת בעסקו, ולפי פריט 10.14ז לצו המתוקן, מטרת הרישוי במקרה כזה היא גם איכות הסביבה ומניעת מטרדים, כך שהדרישה לעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה כתנאי לקבלת הרישיון היא חוקית. כמו כן הוסיף ב"כ המשיבים כי יש במגרש גם מיכלים של חומרים כימיים המכילים שאריות של חומרים אלו, שעשויים לשנות את פני הקרקע ולייצר תשטיפים.

דיון

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שצורפו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל.

מעיון בצו רישוי עסקים הקודם, צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה–1995 (להלן: "צו 1995") עולה כי תחת ההגדרה בטבלה שבתוספת לצו בסע' 10.14 שכותרתה "מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת" צויין בסע' 10.14 ה' – "אחסנת מתכת" וסומנה במטרות הרישוי רק המטרה של "הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים".

לעומת זאת, בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג – 2013 (להלן: "צו 2013") שחוקק ביום 6.1.2013, ושתחילתו ביום 5.11.2013, בטבלה שבתוספת לצו, תחת הכותרת "מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת", צויין פריט 10.14ה - "אחסונם, מיונם, סחר בהם", וסומנה בטור ג' שבצידו, שכותרתו "מטרות הרישוי" רק המטרה של "מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות".

מעצם העובדה שבצו העדכני לא מופיעה עוד המטרה של איכות הסביבה ומטרדים, מתבקשת המסקנה שהעירייה אינה רשאית להתבסס על דרישה שאינה קיימת יותר בחוק. אין להכניס בדלת האחורית, כפרשנות רצויה מבחינת העיריה, דרישה נוספת, למרות שהמחוקק אמר את דברו ובחר מפורשות שלא לכלול אותה יותר.

בצו 2013, בסע' 10.14 לתוספת צויין "מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי רכיב מתכתי, גרוטאות מתכת", בסע' 10.14ה צויין "אחסונם, מיונם, סחר בהם", ובו סומנה רק המטרה מס' 2 שבטור ג' שבטבלה שבתוספת לצו – "מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות". עוד הוסף בצו 2013 סעיף 14.10 ז' "גריסתם" (של ומוצרי המתכת), וסומנו בצידו מטרות מס' 1-3 שבטור ג' שבטבלה, וביניהם מטרה מס' 1 "הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים".