אשל נ' סורפין אשל

החלטה

1.בפניי ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 27.4.2010, לפיה נדחתה בקשתו של המערער לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו, אלא בכפוף לערבויות.

2.נגד המערער נפתח בשנת 2005 תיק הוצאה לפועל לגביית מזונות קטינים אשר פתוח עד היום. המערער הגיש בקשה לסגירת התיק אשר לא הוכתרה בכותרת "בקשה בטענת פרעתי", אשר כפי הנראה לא התקיים בה דיון לגופה.

3.בד בבד עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל הוגשה בקשה לעיכוב יציאתו של המערער, והמערער לא הגיש בקשה לביטולו במשך כארבע שנים עד לשנת 2009. טענותיו של המערער בהקשר זה כפי שהועלו בפני ראש ההוצאה לפועל הינן עקרוניות כשהוא מדגיש את זכותו הבסיסית לצאת מהארץ מבלי שזכותו לעשות כן תעוכב.

4.ראש ההוצאה לפועל, כבוד הרשם ניר נחשון, קיים דיון בבקשה, במסגרתו נחקרה המשיבה וגם המערער, כאשר המערער הודה שכלל חובותיו עומדים על למעלה מ-100,000 ₪, וכי יש לו הלוואה לצורך קניית רכב לעסק וחוב בכרטיס אשראי, וכן המזונות משולמים בין ה-10 ל-15 בכל חודש. התמונה הכללית המצטיירת מדבריו בפני ראש ההוצאה לפועל וגם בפניי היום היא, כי עד כה המערער לא עמד בתשלום המזונות במועד כפי שצוין בפסק הדין, ואף אם כי הדבר נעשה בהסכמת המשיבה, הרי שלטענתה הדבר נכפה עליה בלית ברירה.

5.כבוד ראש ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו מיום 27.4.2010 כי אין מקום לביטול גורף של צו עיכוב היציאה מן הארץ ואין מניעה שהחייב יצא מהארץ, ובלבד שימציא ערובה מניחה את הדעת. על כך הוגשה הבקשה לרשות ערעור, ודנתי בה כערעור.

6.כפי שציינתי בהחלטתי מיום 30.5.2010, על פני הדברים לא נפל פגם בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל הן לעניין עצם סגירת התיק, ככל שזו נדונה, והן לעניין ביטול עיכוב יציאתו של המערער מהארץ כפוף לערבויות.

7.בא כוח המערער הוסיף וטען היום בפניי כי אף אם הייתה קיימת הצדקה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, הרי שזו אינה קיימת עוד, והוא שומר על זכותו להגיש בקשה חדשה בעניין זה. עוד טען כי אף בהתעלם מהטענה בדבר סגירת התיק, הרי שיש מקום לבטל את צו העיכוב במסגרת סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, וזאת מאחר שלראש ההוצאה לפועל לא היה יסוד להניח שהחייב, היינו המערער, עומד לצאת את הארץ מבלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו.

8.אני סבורה כי יש לדחות טענה זו. הבקשה הוגשה בשנת 2005, ועצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל שנותר פתוח עד עצם היום הזה מעידה על חשש מסוים לאי-תשלום המזונות. לאחר מקרא פרוטוקול הדיון אצל כבוד ראש ההוצאה לפועל וכן לאחר ששמעתי את המערער היום ואת המשיבה, אני סבורה כי לא נפל כל פגם בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל וכי היה לו יסוד להניח שהמערער אינו עומד בתשלום המזונות בזמן ויש לו אף חובות נוספים כך שלא הייתה כל מניעה להותיר את צו עיכוב היציאה מהארץ על כנו ולבטלו כפוף לערבויות, או לחלופין כנגד ערובה שתינתן על ידו להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל באופן שיבטיח את ביצוע פסק הדין למזונות הקטינים.

9.בנסיבות אלה, אני דוחה את הערעור. המערער יישא בהוצאות הערעור בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 יום ישירות למשיבה. היה ולא ישולמו במועד, יתווספו לחוב בתיק ההוצאה לפועל.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 במעמד הנוכחים.

איריס לושי-עבודי, שופטת