אשל נ' מסראווה ואח'

פסק דין

1. בפני בקשה מוסכמת בעיקרה, למתן פסק דין בשל קיומו של מעשה בית דין.

לטענת הנתבעים 2 ו-3 בת"ק 13589-09-12 והתובע בת"ק 33840-12-12 (שני תיקים שהדיון

בהם אוחד) עילות התביעה בתביעות אלה זהות לזו שנידונה כבר בהליך אחר, שהתקיים

במסגרת תא"מ (קריות) 50964-10-12 שומרה נ' לילא מסארווה ואח' (תביעת שיבוב).

2. עיינתי בתביעות אלה אל מול התביעה האחרת ומצאתי כי אכן מדובר בתביעות המבוססות

על עילה זהה והיא השאלה על מי מוטלת האחריות לגרימת תאונת דרכים שארעה ביום

11.3.12.

3. בפסק הדין שניתן בתביעה האחרת הנ"ל נקבעה אחריותה המלאה של הנתבעת לילא

מסארווה להתרחשות התאונה ולכן מבקשים נתבעים 2-3 הנ"ל והתובע בת"ק

33840-12-12 לדחות את התביעה כנגד הראשונים ולחייבה בנזקיו של האחרון.

הנתבעת הביעה הסכמתה למתן פסק דין נגדה כאמור, אם כי היא מבקשת שלא לחייבה

בתשלום רכיבי הטרדה ואובדן הזמן.

עוד מבקשת הנתבעת כי התביעה כנגד נתבע 1 – חמדאן מסארווה, תידחה תוך חיוב המבקשים בתשלום הוצאותיו שכן במסגרת ההליך בתביעה האחרת נמחק שמו מכתב התביעה ושמה הוסף במקומו.

4. לאור האמור לעיל, אני מחליטה לקבל את הבקשה בחלקה הארי, תוך כיבוד בקשת הנתבעת

לפטור אותה מתשלום רכיב הטרדה ואבדן הזמן ומחייבת אותה לשלם לתובע בת"ק

33840-12-12, סך של 6,041 ₪.

התביעה כנגד נתבעים 1,2 ו-3 בת"ק 13589-09-12 תידחה.

בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום לחיוב התובע בתשלום הוצאותיו של נתבע 1.

הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום