אשל ואח' נ' מלכה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לרכבי הצדדים עקב תאונת דרכים בה היו מעורבים.

במועדים הרלבנטיים לתאונה, רכבו של הנתבע/התובע שכנגד היה מבוטח על פי פוליסת ביטוח מקיף לרכב אצל הנתבעת 2.

מטעם הצדדים העידו התובעת ואביה שנסע איתה במועד התאונה. מטעם הנתבעים העיד הנתבע בעצמו.

על פי עדי התביעה, התובעת נסעה במהירות 30 עד 40 קמ"ש בכביש דו סיטרי בצד ימין של הכביש. רכבו של הנתבע יצא ברוורס מחניה שמצד ימין לנתיב נסיעתה של התובעת. החניה הינה בניצב לכביש.

התובעת טוענת, כי ההתנגשות ארעה בטרם סיים הנתבע יציאתו מהחניה. התובעת הבחינה בתובע יוצא ברוורס, התובעת שהייתה קרובה לנתבע, ניסתה לעקוף אותו מצד שמאל ולהתחמק ממנו, אך הנתבע המשיך לחזור ברוורס ולא עצר ועקב כך, רכבו של הנתבע פגע עם חלקו האחורי ימני ברכבה של התובעת בדלת אחורית ימנית.

מנגד, הנתבע טוען, כי סיים את היציאה מהחנייה ואותת שמאלה להמשך נסיעתו בכביש, ואז התובעת הגיחה עם רכבה מאחור ופגעה ברכב הנתבע בחלקו האחורי.

גרסת התובע אינה מתיישבת עם מוקדי הנזק. אם התאונה ארעה כגרסת הנתבע, אזי רכבה של התובעת היה אמור להיפגע בחלקו הקדמי.

יחד עם זאת, ברי כי בתובעת דבק אשם תורם להתרחשות התאונה. התובעת הבחינה בתובע יוצא ברוורס אל כיוון נסיעתה ובמרחק של כעשרה מטרים, ובמקום לנסות ולבלום את רכבה, התובעת המשיכה בנסיעתה תוך כדי עקיפת הנתבע מצד שמאל.

בנסיבות, הנני מעמידה את אשמה התורם של התובעת על 30%.

מכאן, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 4,347 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד היום ובתוספת סך של 250 ₪ בגין הוצאות משפט.

באשר לתביעה שכנגד: מאחר והתאונה ארעה עקב אשמו העיקרי של התובע שכנגד, הנני מורה על דחיית התביעה שכנגד ללא צו להוצאות כלשהן.

ניתן היום, כ"א חשון תשע"א, 29 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: