אשכר נ' א.א.ז.ד מסעדות (2009) בע"מ

פסק דין

רקע

לפני תביעה לפיצוי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000 (להלן – "חוק איסור הפליה" או "החוק").

התובע טוען כי ביום שישי, ה- 22.10.10, הגיע עם בת זוגו (אז), לבילוי ב"בורלא בר", שבבעלות הנתבעת (להלן- "המועדון"), ולא הורשה להיכנס מחמת מינו ומחמת מעמדו האישי.

הנתבעת טוענת כי התובע לא הופלה מחמת מינו או מחמת מעמדו האישי וכי לא הורשה להיכנס למועדון כיוון שלא עמד בתנאי הכניסה למועדון שהם היות המבקר בגיל 25 ומעלה או היותו סטודנט (להלן – "תנאי הכניסה").

טענות התובע

התובע טוען כי בעת שהמתין בתור לכניסה למועדון על מנת לבלות עם קבוצת חברות של בת זוגו, לא הותר לו להיכנס למועדון בטענה שאינו עומד בתנאי הכניסה. זאת בעוד שנשים בנות גילו, כך לפי טענתו, הורשו להיכנס למועדון. התובע ציין כי בעת האירוע לא היה בכניסה למועדון שלט שפרט את תנאי הכניסה וכי רק לאחר האירוע הוסף שלט המורה כי הכניסה היא "מגיל 25 ולבעלי תעודת סטודנט". התובע הציג לבית המשפט תמונות לפני ואחרי האירוע מהן אכן עולה כי בעת הארוע לא היה שלט בכניסה למועדון.

התובע טוען כי יש בהתנהגות הנתבעת משום הפרת חוק איסור הפליה כדלקמן:

לא היה שלט המורה על מדיניות הכניסה למועדון בעת האירוע.

הסירוב להכניסו לא היה מחמת גילו אלא בשל מינו ומעמדו האישי. לטענתו המועדון הכניס נשים צעירות מגיל 25 על מנת ליצור "עודף" של בנות על בנים ובכך להקל על הגברים במציאת בת זוג. עוד טען התובע כי לא הורשה להיכנס כיוון שהגיע עם בת זוג והמועדון רצה לשמר את המקום לפנויים.

אף אם תתקבל עמדת הנתבעת כי יישמה את תנאי הכניסה לפיהם כניסה מותרת לבני 25 או לסטודנטים, בתנאים אלו כשלעצמם יש משום הפליה אסורה.

לביסוס טענותיו מפנה התובע לרע"א 8821/09 פבל פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (פורסם במאגרים) (להלן – פרשת פרוז'אנסקי) שם קבע בית המשפט כי חוק איסור הפליה אינו מבחין בין קבוצות שלגביהן מתקיימת היסטוריה של הפליה, ובין קבוצות שלא סבלו מהפליה היסטורית. ולכן כך טוען התובע, העובדה שהינו גבר, ולכן אינו נמנה על קבוצה שסבלה מהפליה הסטורית אינה משנה לעניין תחולת החוק. לטענתו, העובדה שהמועדון הכניס נשים צעירות מגיל 25 ואסר את כניסתו בשל גילו ומשום שהגיע עם בת זוג, מהווה הפליה אסורה לפי החוק.

מכל הטעמים הנ"ל התובע עותר לפיצוי בסך של 31,900 ₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי תנאי הכניסה ידועים לכל, וכי יש שלט בכניסה למועדון המפרט את תנאי הכניסה. הנתבעת טוענת כי הסיבה היחידה שבגינה לא הורשה התובע להיכנס היא היותו מתחת לגיל 25 בעת האירוע.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובע צעק והשתולל בעת שנמסר לו כי אינו רשאי להיכנס וכי למרות שהיא נוהגת להתיר כניסה למי שאינו עומד בתנאי הכניסה כאשר אלו מהווים מיעוט בתוך קבוצה, במקרה דנן נמנעה מלעשות כן לאור התנהגות התובע.

הנתבעת טוענת כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הופלה מחמת גילו או מעמדו האישי וכי תנאי הכניסה אינם בגדר הפליה אסורה לפי החוק.

דיון והכרעה

מקובלת עלי עמדת התובע לפיה בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, איסור הפליה על פי החוק, חל גם לגבי הפליה של גברים על אף שאלו אינם סובלים מהיסטוריה של הפליה. ואולם השאלה הנשאלת בענייננו היא האם אכן הופלה התובע בשל מינו או בשל מעמדו האישי.

האם התובע הופלה מחמת מינו או מעמדו האישי