אשכנזי ואח' נ' שחרור ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 7.10.12 באזור שוק הכרמל בת"א. לפניי תביעה ותביעה שכנגד. מחלוקת בין הצדדים כיצד ארעה התאונה וכן האם לנהג רכבו של התובע רשלנות תורמת לגרם התאונה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, נהג התובע (להלן: "מר מזרחי") נסע ישר כאשר הנתבע לא עצר בתמרור עצור ופגע ברכב התובע.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, הנתבע פנה שמאלה ותוך כדי פנייתו הגיח התובע במהירות ופגע ברכבו.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הנני מקבל את גרסתו של הנתבע לעניין אופן קרות התאונה ובהתאם הנני רואה במר מזרחי כאחראי באופן חלקי לקרות התאונה וזאת מהטעמים הבאים:

א.טוען מר מזרחי שנסע בכביש צר במהירות איטית כאשר רכב הנתבע פגע בו שהיה באמצע הצומת. מר מזרחי טוען לפגיעה בכנף הקדמית שמאלית ברכב התובע.

ב.מעיון בחוו"ד מטעמו של התובע עולה שנפגעו רכיבים רבים בחזית הרכב לרבות כנף שמאלית.

ג.דא עקא, התובע לא צירף לחוו"ד תמונות הנזק שצולמו ע"י השמאי מטעמו בטענה שאלו לא נמסרו לידיו. תמונות נזק יכלו להאיר את עיניו של ביהמ"ש לעניין מוקד הנזק ברכב התובע.

ד.הלכה היא שככל שהראיה יותר משמעותית רשאי ביהמ"ש להסיק מאי הצגתה מסקנות מחמירות יותר כנגד מי שנמנע מלהציגה (ר' לדוגמא עב' (י-ם) 1554/01 נוסיקובסקי נ' סוקא (פורסם בנבו)).

ה.הנתבע הציג תמונות הנזק ברכבו מהן ניתן לראות נזק בכנף ימנית מעל הגלגל לכיוון הפנס הקדמי ימני.

ו.מיקום הנזק ברכבו של הנתבע בכנף ימנית קדמית אינו מתיישב עם גרסת התובע לכך שרכב הנתבע פגע בו עם החזית.

ז.לפיכך, מקבל אנכי את גרסת הנתבע לפיה התאונה התרחשה כאשר פנה שמאלה ומר מזרחי פגע ברכבו כשנהג במהירות שאינה סבירה לתנאי הכביש.

ח.הנתבע אישר בחקירתו הנגדית שלא עצר בתמרור עצר ועל כן לא נתן זכות קדימה לרכבו של התובע (ר' עמ' 3 ש' 30 לפרוטוקול). יחד עם זאת, מר מזרחי אישר שלא ראה את רכבו של הנתבע עד לתאונה שאירעה באמצע הצומת (ר' עמ' 2 ש' 19 ו 24 לפרוטוקול).

ט.בנסיבות אלו, כאשר רכבו של הנתבע היה בתהליך של פנייה בתוך הצומת ורכבו של התובע פגע בו, הנני רואה במר מזרחי כאחראי לתאונה בשיעור של 20%. נפסק זה מכבר שזכות הקדימה אינה זכות מוחלטת. מאחר ומדובר היה בצומת, מר מזרחי היה צריך ליתן דעתו על כך ולנהוג בהתאם לתנאי הכביש והתנועה, במיוחד כאשר אין מגבלת ראייה כלשהי מכיוון נסיעתו ורכבו של הנתבע היה בהליך של פנייה שמאלה.

5.לסיכומו של דבר, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, בכפוף להצגת רישיון רכב על שמו, סך של 6,190 ₪. הנני מחייב את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 5,443 ₪. ככל שהצדדים יגיעו לכדי הסכמה, הנני מאשר קיזוז הדדי בתשלום. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה והגשת כתב התביעה שכנגד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6.איני מקבל טענות שני הצדדים לעניין אובדן ימי עבודה/השבתה, כאשר לא הוצג בפניי כל אישור בדבר הפסדים בפועל מטעם מי מהצדדים.

7.בהתאם לתוצאה אליה הגעתי, הנתבעים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאותיו של התובע בסך של 300 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

8.הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: