אשכנזי ואח' נ' אינון

פסק דין

לפניי מונחות שתי תביעות שהדיונים בהם אוחד בפניי.

האחת, ת"א 7049-06-11 הינה תביעה לסילוק ידו של הנתבע מנכס מקרקעין, מרתף המצוי ברח' נווה שאנן 16 א' בתל אביב הידוע כחלקה 8/2 בגוש 6946 (להלן:" הנכס") אשר הגישו התובעים, אם וילדיה, הבעלים של הנכס, בגין שורה של הפרות הסכם השכירות ע"י הנתבע. וכן, תביעה כספית לחייב את הנתבע לשלם סך של 16,795 ₪ לידי התובעת 1, המהווים חוב בגין דמי השכירות עבור הנכס.

השנייה, ת"א 33045-06-12 במסגרתה הוגשה תביעה על ידי התובעת 1 (בת"א 7049-06-11) לסילוק יד של הנתבע מהנכס בגין הפרת הסכם השכירות, משהנתבע לא פינה את הנכס לאחר שזכותו להודיע על מימוש האופציה להארכת הסכם השכירות פקעה ומשאינו משלם את דמי השכירות.

רקע עובדתי

התובעת 1 (להלן: "התובעת") הינה אימם של התובעים 2- 5 בת"א 7049-06-11 (להלן:" התובעים 2- 5).

הנכס נרכש ע"י אביהם של התובעים 2- 5 (להלן: "המנוח"), אשר נפטר טרם הספיק להעביר את הזכויות בנכס ע"ש התובעים.

הבעלים הרשום של הנכס הינו חברה בע"מ.

ביום 28.8.08 נחתם בין התובעת לבין הנתבע הסכם למכירת הנכס, (להלן: "הסכם המכר"), (נספח ב' לכתב התביעה).

ביום 1.9.08 נחתם בין התובעת לבין הנתבע חוזה שכירות בלתי מוגנת (להלן: "הסכם השכירות") על הנכס (נספח ג' לכתב התביעה).

במסגרת הסכם השכירות נקבע בין הצדדים, כי הנתבע ישלם לתובעת סכום של 1200$ לחודש, עבור השימוש בנכס.

ביום 14.1.10 הגישה התובעת כנגד הנתבע המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, ה.פ 18185.01.10 , במסגרתה עתרה לפסק דין הצהרתי אשר יקבע, כי הסכם המכר והסכם השכירות אינם תקפים וכי הנתבע מחזיק בנכס שלא כדין (להלן: "המרצת הפתיחה").

ביום 5.6.11 הוגשה התביעה שבפניי להורות על בטלות הסכם השכירות מכוח הפרתו, להורות על סילוק ידו של הנתבע מהנכס ולחייבו בתשלום כספי המגלם את חובו לתובעת, נכון להגשת התביעה.

ביום 5.8.11 נתנה כב' השופטת רות רונן מבית משפט המחוזי בתל אביב פסק דין בהמרצת הפתיחה (להלן: "פסק הדין"),במסגרתו נקבע כי :

1.הסכם המכר תקף. נדחתה הטענה לפיה, הנתבע זייף את גובה התמורה אשר נקבעה בהסכם המכר.

2.הסכם השכירות תקף.

3.הסכם השכירות נועד לחול עד להשלמת הרישום של הנכס על שמה של התובעת בטאבו כאשר אין חולק, שעד למועד פסק הדין הרישום לא הושלם, כשלא הוכח שהצדדים התכוונו להגביל את פרק הזמן להשלמת הרישום ע"י המבקשת , שבמסגרתו יושכר הנכס למשיב.

4.טענות לבטלות ההסכם מכוח הפרתו לא נטענו במסגרת המרצת הפתיחה ופתוחה הדרך בפני התובעת להגיש תביעה נפרדת בעניין זה.

5.טענות הזיוף אשר נטענו במסגרת המרצת הפתיחה, הטענה לפיה התובעת נוצלה ע"י הנתבע, והטענה כי הוטעתה על ידו נדחו משלא הוכחו ע"י התובעת.

ביום 18.2.13 הגישה התובעת 1 תביעה לסילוק ידו של הנתבע בעילה חוזית, כי הסכם השכירות הופר עקב אי מתן הודעה על מימוש האופציה להארכת הסכם השכירות במועד ואי תשלום דמי השכירות במלואם.