אשוול נ' מדינת ישראל

החלטה

1.מדובר בבקשה לביטול פסילה מינהלית, זאת, לאחר שהמבקש נפסל מינהלית למשך 30 ימים, על ידי קצין משטרה, בגין חשד שעבר עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המירבית המותרת.

2.כעולה מחומר הראיות, רכב משטרתי בכביש 4 קלט את רכבו של המבקש במהלך נסיעה במהירות 91 קמ"ש, במקום בו המהירות המירבית המותרת הינה 50 קמ"ש.

3.ב"כ המבקש טען להעדר ראיות לכאורה.

ב"כ המבקש מציין כי טווח המדידה גבולי, כי בפירוט הנסיבות לא מצוינת מהירות רכב המבקש, וכמו כן לא ברור האם השוטר היה בקשר עין רציף עם המבקש.ב"כ המבקש אף טען כי למבקש עבר לא מכביד, ולפיכך נהיגתו אינה מסכנת את שלום הציבור. לאור זאת, מבקש ביטול הפסילה.

4.ב"כ המאשימה מציין כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתו של המבקש. מציין כי מדובר במבקש אשר לחובתו פסילה על תנאי להפעלה בגין עבירת מהירות אותה עבר בשנה שעברה. ב"כ המאשימה מבקש לדחות את הבקשה.

5.סמכות הפסילה של קצין משטרה מותנית בכך שקיימות ראיות לכאורה שהנהג עבר עבירה, ועל כן יש יסוד להניח כי יוגש כנגדו כתב אישום. מעיון בחומר החקירה ובתיק החקירה שהוצג בפני, עולה שאכן קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש עבר עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המירבית המותרת.

6.המבקש נתפס כשהוא נוהג במהירות 91 קמ"ש. טווח הגילוי 288 מטר. מכשיר המדידה בו נעזר השוטר לזיהוי המהירות הינו הממל"ז. אמינתו של מכשיר זה נבחנה מספר רב של פעמים בפסיקה, ועל מכשיר זה חלה חזקת התקינות. כאשר המבקש נתפס תגובתו היא: "חשבתי מותר כאן 70 קמ"ש, טעות שלי" (ראה תגובת הנהג בפרטי הנסיבות בדו"ח).

טענותיו של הסנגור לגבי טווח המדידה, קשר העין הרציף עם המבקש והעדר פירוט המהירות בפרטי נסיבות הדו"ח הן טענות אשר מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

7.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, הרי עדיין נשאלת השאלה האם יש בהמשך נהיגת המבקש משום סכנה לציבור.

8.המבקש נתפס כשהוא נוהג במהירות 91 קמ"ש בדרך עירונית בה המהירות המירבית המותרת הינה 50 קמ"ש. למבקש הרשעה משנת 2011 בגין עבירת מהירות. בגין עבירה זו הוטלה על המבקש פסילה על-תנאי.

לאור העובדה, כי בשנה האחרונה עבר המבקש עבירת מהירות בגינה נשפט לעונש אשר אחד מרכיביו הינו פסילה על תנאי, ולא היה בכך כדי להרתיעו, נראה כי יש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את שלום הציבור.

9.יש לציין, כי ההחלטה של קצין המשטרה לפיה עבירת המהירות הנוכחית של המבקש מחייבת סנקציה של פסילה מינהלית כדי להדגיש בפניו את חומרת מעשיו, הינה החלטה סבירה בנסיבות העניין.

10.במצב דברים זה, בו קיימות ראיות לכאורה, ובנוסף ניתן ללמוד על מסוכנות המבקש, הן מהחשד לביצוע העבירה נשוא ההחלטה והן מעברו התעבורתי בתחום זה (הרשעה קודמת הכוללת רכיב פסילה על תנאי), נראה כי החלטתו של הקצין שפסל את הרישיון של המבקש היא החלטה המצויה במתחם הסבירות, ואין להתערב בה.

11.אשר על כן, הבקשה נדחית.

12.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים ותשיב תיק החקירה למשיבה.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ב, 05 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.