אשה אינה זכאית למזונות אם עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ופני הצדדים לגירושין

א.        פתח דבר והצגת השאלות שבמחלוקת:

1.         בפניי תביעה לפסיקת מזונות אשה אשר הוגשה ביום 10/1/2011 והשאלות הצריכות הכרעה בה הינן אלה:

א.         האם זכאית התובעת למזונות אשה, חרף הפירוד בין הצדדים?

ב.         ככל שהתשובה לשאלה א' הינה בחיוב, מהם צרכי האשה והכנסותיה ומהי יכולתו הכלכלית של הבעל?

ב.         מוסכמות הצדדים:

2.         כעולה מכתבי טענות הצדדים, הרי שאין חולק ביחס לעובדות ו/או להנחות המשפטיות דלהלן:

2.1.       שני הצדדים הינם יהודים והם נישאו זל"ז ביום 17/12/06 ללא שנולדו להם ילדים משותפים.

2.2.       הצדדים התגוררו יחדיו עד לאחרונה (יום העצמאות האחרון) בדירת הבעל בעיר פלונית ובעקבות הסכסוך ביניהם עזבה התובעת את דירת בעלה ועברה להתגורר בבית אמה.

2.3.       התובעת מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלת נכות רפואית בשיעור של 58% והיא מקבלת קצבת נכות בשיעור של כ-2,400 ש"ח.

2.4.       התובעת אינה עובדת כיום בכל עבודה.

2.5.       הנתבע  בעל הכשרה של משגיח כשרות ובעבר הלא רחוק השתכר כ-6,000 ש"ח לכל הפחות.

2.6.       הנתבע בעל דירה בעיר פלונית שנרכשה עובר לנישואין ושוויה 400,000 ש"ח בחודש והיא נקייה ממשכנתא או הלוואות. כן בבעלות הבעל רכב מסוג הונדה בשווי 60,000 ש"ח לפחות.

2.7.       התובעת הגישה בבית הדין האיזורי ב*** תביעה לגירושין ולפסיקת כתובה כנגד הבעל וטרם ניתן פסק דין בתביעה זו.

2.8.       שני הצדדים מעוניינים להתגרש זו מזה.

ג.         פלוגתאות הצדדים:

3.         כאמור עיקר המחלוקת שבפניי הינה האם האשה זכאית למזונות עקב הפירוד ועקב ההסכמה של שני הצדדים להתגרש ואם כן, מהו גובה החיוב שיש להשית על הנתבע ועד מתי.

4.         כן חלוקים הצדדים בעניין גובה השתכרותו של הנתבע, בעלותו בנכס מקרקעין, משמעות הפקדת והוצאות מאות אלפי שקלים חדשים מחשבון הבנק שלו ויכולתו הכלכלית הכוללת.

5.         לבסוף, חלוקים הצדדים על גובה הוצאותיה של התובעת.

ד.         המתווה הנורמטיבי לחיוב בעל במזונות אשתו: