אררט נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין, שניתן בהעדר ביום 11.9.11 , כדין.

למבקש יוחס עבירה מיום 31.10.10 בגין נהיגה ברכב ולא ציית לתמרור ב-36 המוצב בדרך לפניו, בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב אחר או הבא אל הצומת בניגוד לתקנה 64 (ג) + 22(א) לתקנות התעבורה, סמל עבירה 4465.

נוכח העבירה המיוחסת, זומן המבקש כדין.

המבקש טוענן כי הוא נכה צה"ל, נהג אוטובוס ציבורי זעיר, עוד טוען המבקש כי " לא קיבל את הדוח המקורי במקום שהשוטר כתב לי ".

עוד מוסר המבקש כי :- " אני חשבתי שהמשפט הוא ב- 9.11.11 לכן לא באתי בתאריך 11.9.11 ... ".

המדינה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי המבקש זומן כדין לדיון , תאריך הדיון והשעה נכתבו על גב דוח ההזמנה לדין, וכתב אישום שנמסר לידיו והמבקש חתום על קבלתו, עוד מציינת המדינה , כי לא צורף לבקשה תצהיר ערוך כדין, וכי שכחה, בלבול, אינם עילה לביטול פס"ד שניתן בהעדר.

עיון מהמסמכים שהומצאו לעיוני, מלמד כי דין הבקשה להידחות, שכן אין טענות הגנה לגופו של עניין, ובמסמכים שצירף המבקש עולה כי הוכר נכה צה"ל 10% נכות צמיתה, בגין פגיעה במסגרת מילואים מתאריך 2.7.89.

טענת המבקש כי חשב על מועד אחר, בו בזמן שקיבל את הזימון לידיו, אינו מתיישב עם גרסתו.

לפי ההלכה הפסוקה, בקשה להארכת מועד להשפט אמורה להכיל את כל טענות ההגנה, הסבר בדבר השיהוי בהגשת הבקשה, ולהיות מלווה בתצהיר.

בענייננו, לא הוגש תצהיר ולא ניתן הסבר, שיש בה כדי להצדיק את הארכת המועד.

טענת המבקש בדבר היותו נכה צה"ל – 10% נכות , אין בה בכדי להוות עילה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

המבקש ידע על מועד הדיון, וניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפט ולקבל את יומו בבית המשפט.

למבקש, שלא התייצב לדיון, ולא הציג טעם מספיק להיעדר התייצבותו ולכך שלא טרח לבקש מראש רשות להיעדר, אין להלין אלא על עצמו (ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד לט(3), 279, ע"פ (ירושלים) 317/96 צור נ' מדינת ישראל), ( רע"פ 9142/01 איטליא נגד מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793; )

זאת ועוד, אי התייצבות רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר . [ רע"פ 2584/09, רע"פ 206/10 ].

בהעדר טענת הגנה ממשית לגופו של עניין, לא נראה לי כי קיים חשש כלשהו לעיוות דין, ולכן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ב, 27 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: