ארקו אבואג'ה-קייקה ואח' נ' מטה רשות האוכלוסין - משרד הפנים

פסק דין

העותרים, בני זוג אזרחי גאנה, נכנסו לישראל באשרות מסוג ב/2. בשנת 2008, לאחר פקיעת האשרות, הוגשה למשיב בקשת העותרים לקבלת מעמד זמני בישראל מטעמים רפואיים, נוכח היות עותרת 1 (להלן – העותרת) חולה סופנית במצב קשה. המשיב נעתר לבקשה והעניק לעותרים אשרה מסוג ב/2 למשך חצי שנה. אותה אשרה לא הוארכה, וביום 13.1.13 נדחתה הבקשה והעותרים נדרשו לצאת מישראל תוך 30 יום. החלטת הדחייה התבססה על חוות דעתו של פרופ' ספדי ריפעת בדבר מצבה הרפואי של העותרת. העותרים הגישו לבית משפט זה עתירה מינהלית נגד ההחלטה, וביקשו במסגרת העתירה שיינתנו לשניהם אשרות עבודה זמניות מסוג ב/1 (עת"מ 15257-02-13; להלן – העתירה הקודמת). לאחר הגשת העתירה הקודמת הודיע המשיב לבית המשפט כי הוא מוכן להחזיר את עניינם של העותרים לבחינה מחודשת, וכי הם לא יורחקו מישראל עד למתן החלטה בעניינם. על רקע הודעה זו החליט בית המשפט (כב' השופט דוד מינץ) ביום 25.4.13 למחוק את העתירה, תוך שהורה למשיב לקבל את החלטתו תוך 30 יום מהמצאת מסמכים רפואיים נוספים על ידי העותרים. בקשת העותרים לקבלת אשרות מסוג ב/1 עד למתן ההחלטה החדשה, נדחתה בפסק הדין, בין היתר "נוכח לוח הזמנים המצומצם". משלא ניתנה ההחלטה החדשה במועד שנקבע בפסק הדין, פנו העותרים למשיב ונענו כי הוחלט להעניק לעותרת (אך לא לבעלה, עותר 2) אשרה מסוג ב/2 למשך שלושה חודשים. בקשת העותרים לקבלת אשרות עבודה מסוג ב/1 עד להכרעה בבקשתם המחודשת, נדחתה בנימוק שהנוהל הרלוונטי של המשיב, הוא נוהל מס' 5.2.0038, מאפשר לכל היותר מתן אשרת ב/2 למי שאושרה בקשתו למעמד מטעמים רפואיים. על החלטה זאת הוגשה העתירה שלפניי.

במענה להחלטתי מיום 13.1.14 הודיע המשיב כי בכוונתו להזמין חוות דעת חדשה של מומחה מטעמו בדבר מצבה הרפואי של העותרת, וכי החלטה החדשה תינתן על ידו תוך 90 יום. עד למתן ההחלטה החדשה יקבלו שני העותרים אשרה מסוג ב/2.

נוכח הודעת המשיב האמורה, דין העתירה להידחות על הסף בשל העדר עילה. העותרים הגישו בקשה למעמד זמני בישראל מכוח "נוהל הטיפול בבקשה לעיכוב הרחקה / מתן מעמד זמני מטעמים רפואיים" (מס' 5.2.0038). סעיף 3.2.9 לנוהל מורה כי בהתקיים טעם רפואי להמשך שהייתו הזמנית של שוהה בלתי חוקי בישראל, עד להתייצבות מצבו, הרי שניתן לעכב את הרחקתו מישראל או ליתן לו אשרה מסוג ב/2. הנוהל אינו מאפשר להעניק למבקש מעמד זמני מטעמים רפואיים, לאחר שבקשתו התקבלה, אשרה מסוג ב/1. ואם העותרים לא יהיו זכאים לאשרת ב/1 אם וכאשר תתקבל בקשתם, לא כל שכן שאין הם זכאים לאשרת ב/1 כיום, מועד בו בקשתם טרם התקבלה.

לא נעלמה ממני טענת העותרים לפיה עד לתיקון הנוהל הרלוונטי ביום 25.7.12 – תיקון שבוצע הרבה לאחר שהוגשה בקשתם למשיב בשנת 2008 – לא נכללה בנוהל ההגבלה המאפשרת מתן אשרת ב/2 בלבד. אלא שההוראה ששררה טרם תיקון הנוהל דיברה על הענקת "מעמד זמני" עד לייצוב המצב הרפואי, בלא לנקוב בסוג האשרה. לאור שיקול הדעת הרחב המוקנה למשיב בכל הנוגע להתרת שהיית זרים בישראל; בשים לב לכך שהעותרים נכנסו מלכתחילה לישראל באשרת ב/2 ולא קיבלו מעולם אשרת עבודה מסוג ב/1; ובהתחשב בעובדה שהנוהל בנוסחו העדכני מאפשר לכל היותר אשרת ב/2 בהתקיים טעם רפואי – לאור כל אלה אין כל יסוד לומר כי בהחלטתו ליתן לעותרים אשרת ב/2 אפילו בטרם נמצאה בקשתם מוצדקת, חרג המשיב ממתחם הסבירות.

אשר על כן העתירה נדחית, כפוף לכך שהמשיב מצווה ליתן לשני העותרים אשרה מסוג ב/2 שתעמוד בתוקף עד למתן החלטה חדשה בעניינם, לאחר קבלת חוות דעת רפואית מעודכנת מטעם המשיב.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ד, 20 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: