פסק דין
בפני תביעה כספית.
התובע ביצע עבור הנתבע שהינו חוקר פרטי, עבודות שונות של תמלול. הוצאו חשבוניות מס / קבלה עבור סכומים שונים כאשר בחלק מהחשבוניות מס / קבלה צוין במפורש שמו של נשוא התמלול, עם זאת בחלק מהחשבוניות שהוצגו לא צוין נשוא התמלול אלא צוין בכללי: "ביצוע פעולות תמלול ותרגום קלטות".
לטענת התובע, לא שילם הנתבע חשבונית עיסקה שמספרה 90191 מתאריך 10.5.09 על סכום של 2,122 ₪ וזאת בגין תמלול הקלטה של שלושה – אחד, יוסף שכטמן. שני, מיכאל שפר. שלישי, מונצר.
לטענת הנתבע, הסתיימה ההתחשבנות בין הצדדים עם תשלום שיק שבגינו נפתח גם תיק הוצל"פ ע"ס 5,241 ₪ ואשר שולם על ידי הנתבע.
כך הוצגו הדברים בפני הרשם קבאני, אשר נתן רשות להתגונן ביום 9.7.12.
בפועל, הסתבר כי למעשה ההתייחסות של הנתבע הינה התייחסות כוללת וכי מעבר לאותם 5,241 ₪ שהיו הסכום הסופי בגין ההתחשבנות שבין הצדדים, כולל החשבונית נשוא כתב התביעה, שולמו כספים נוספים בגין חשבוניות עיסקה שכאלה, חלקם במזומן.
עוד טען הנתבע, כי חשבונית מס' 70228 מיום 13.7.10, דהיינו שנה וחודשיים לאחר החשבונית נשוא כתב התביעה, שהינה מיום 10.5.09 בוצעה עיסקה נוספת בין הצדדים, במהלכו ביצע התובע שירותים עבור הנתבע וקיבל את תמורתם במזומן בסך של 500 ₪.
חשבונית זו, לטענתו, תומכת בעמדתו כי הסך של 2,122 ₪ שולם כבר במסגרת ההתחשבנות בין הצדדים וכאשר השיק ע"ס 5,214 ₪ ביטא את סיום ההתחשבנות בין הצדדים, כולל הסכום של 2,122 ₪ נכון לאותו זמן.
בתאריך 29.4.13 שמעתי את התובע והנתבע במסגרת ק.מ. מורחב ונעשתה התייחסות לחשבוניות ולטיעונים האמורים.
כאן המקום לומר, כי בתצהירו המפורט כלל התובע את כל החשבוניות/הקבלות אליהן התייחס הנתבע, לרבות הקבלה ע"ס 500 ₪ מתאריך 13.7.10.
לאחר שבחנתי בקפידה את טענות הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי.
דין התביעה להתקבל.
להלן נימוקי ביהמ"ש:
1.ראשית דבר אציין, כי מדובר בטענה שמשמעותה "הודאה והדחה". הנתבע מודה כי קיבל את שירותי התמלול והתרגום מהתובע, אלא שלטענתו תמורתם שולמה. במצב עניינים זה מתהפך נטל הראייה והעול הוא על הנתבע לשכנע את ביהמ"ש, כי שילם את תמורתה של החשבונית נשוא כתב העיסקה ע"ס 2,122 ₪.
2.הנתבע ביקש לשכנע את ביהמ"ש בנכונות טענתו על ידי הצגת חשבונות כוללים שבהם לא פורטו נשואי התמלול או התרגום ובכך ששילם במזומן, ואולם לא שוכנעתי מטענות אלה כלל ועיקר כי החשבון ע"ס 2,122 ₪ שולם על ידו. מה עוד, שהתובע צירף את כל המסמכים לעיון ביהמ"ש במסגרת תצהירו המפורט ובכך למעשה המחיש בפני ביהמ"ש, כי אין לו מה להסתיר בעניין זה.
מכל מקום, היה על הנתבע להביא ראיות ולסתור את טענת התובע, כי תמורת החשבון לא שולמה, כמי שנושא בנטל הראייה, והוא לא עשה כן.
3.הצדדים הסבירו את התייחסותם לחשבונית מס' 70228 מיום 13.7.10.
לטענת התובע, הגם שהנתבע היה חייב לו כסף ולאור העובדה שהצדדים שיתפו ביניהם פעולה תקופה ארוכה ולאור העובדה שהנתבע התחייב לשלם את עלות החשבונית נשוא כתב התביעה, לא היתה מניעה מצידו לבצע את התמלול, הגם שהדבר בוצע ללא תשלום החשבונית נשוא כתב התביעה, מה עוד שהסכום שולם במזומן.
הנתבע מצידו טען, כי העובדה שהוצגה חשבונית שכזו לאחר שהתובע טוען שהחשבונית נשוא כתב התביעה לא שולמה לו, יש בה כדי לסתור את טענות התובע וללמד כי ההתחשבנות בין הצדדים הסתיימה עם מתן השיק ע"ס 5,241 ₪.