ארזי נ' מרים

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שיק שאין חולקין כי נמסר בידי המבקשת למשיב בגין עיסקה לרכישת מקרקעין.

לטענת המבקשת בהתנגדותה לביצוע, העיסקה לא יצאה לפועל בסופו של יום, שכן ביטלה על ידי בתה, היא הצד שהתקשר לכאורה באותה עיסקה.

המבקשת ציינה והיא מדגישה שלא התקבלה תמורה בגין השיק, משום שעיסקת היסוד לא יצאה אל הפועל ואין היא חולקת על כך שמסרה את השיק כשטר טובה עבור בתה.

הצדדים חולקים בשאלה אם הוסכם בינהם כי מהות התמורה המגולמת בשיק היא מהותם של דמי רצינות להבטחת השלמת העיסקה, או לחילופין, כפי שטוענת המבקשת, כי מהותם חלק מן התמורה בגין הרכישה עצמה.

טענת המבקשת הנוספת היא שלא סוכם בין הצדדים כלל פיצוי במידה של ביטול העיסקה.

ב"כ המשיב חקר בחקירה שכנגד את המבקשת ולפיכך התיר לה להשלים פרטים שלא בא זכרם בתצהיר.

כידוע, לפי ההלכה הפסוקה, חקירה זו מהווה הזדמנות למבקש להשלים פרטים שלא הוזכרו בתצהיר והם הופכים, מעצם החקירה, חלק מתצהירו.

בחקירה הנגדית חזרה המבקשת על טענותיה ועוד ציינה כי הופעלו לחצים רבים בטרם החתימה על מסמך ההבנות, המבסס, לכאורה, את כוונת הצדדים להתקשר בעיסקה.

עיינתי באותו מסמך כוונות אשר צורף כנספח להתנגדות ועולה ממנו כספק אם יש בכוחו להעיד על התקשרות מחייבת בעיסקה לביצוע מקרקעין.

לא אביע עמדה סופית בעניין זה, אולם, לטעמי, די באמור משום להתיר למבקשת להתגונן.

זו ועוד, אין חולקין כי בסופו של דבר לא יצאה העיסקה אל הפועל ולא ניתנה תמורה.

עובדה זו, בצירוף הטענה כי לא סוכם על פיצוי בגין ביטול עיסקה (ככל שנקשרה עיסקה מחייבת), מחייבת להעניק למבקשת רשות להגן בטענה לכשלון תמורה מלא.

זאת ועוד, לא נסתר מעיני סעיף 27 לפקודת השטרות הדן בחבותו של מיטיב. סע' זה מדבר באדם שחתם על שטר כדי להשאיל את שמו לאדם אחר וללא שקיבל בעד השטר ערך. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שמסירת השטר במקרה דנא לצורך השאלת השטר לאחר, נועדה לצורך קבלת ערך על ידי אותו אחר ובמקרה דנן אין מחלוקת שהנהנה מן ההטבה לא קיבל כל ערך.

על פי כללי פקודת השטרות, הזכאי לפרעון השטר צריך להיות אוחז תמורת ערך.

אומנם לא העיד המשיב בפני, ואף אין זה השלב למתן עדות שכזו, אך על פניו מגירסת ההגנה עולה שלא ניתן ערך בעד השטר ולפיכך ספק בעיני אם למשיב עילת תביעה שטרית בכלל.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

נוכח סכום התביעה יתנהל דיון מהיר.

אני מורה למבקשת להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום שב"כ המשיב ישלים לתיק את כל המסמכים על פי תקנות הדיון המהיר.

תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין ושל עדיהם, בצירוף כל המסמכים שבעלי הדין מבקשים להגיש בתיק ביהמ"ש, יוגשו בתוך 45 יום מיום הגשת כתב ההגנה.