ארבל נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית, שניתנה בגין נהיגה בשכרות ברמה של 670 מיקרוגרם.

טענות הצדדים

ב"כ המבקשת הסכים לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית. לטענתו נסיבות מיוחדות הביאו את המבקשת לנהוג למרות ששתתה אלכוהול. בדיקות המאפיינים תקינות. מדובר בסטודנטית אשר עובדת לפרנסתה כמוזגת משקאות, וזקוקה לרשיונה כדי לחזור לביתה עם סיום עבודתה בשעות הלילה המאוחרות.

המבקשת עצמה הסבירה כי תכננה לשתות אלכוהול ועל כן סיכמה עם חברתה כי תשאר לישון אצלה. חברתה ביטלה את הסכמתה, ואילו המבקשת נותרה עם 3 בחורים שיכורים "והתחיל להיות לא נעים" ומשכך, החליטה שעדיף לעזוב את המקום, ועשתה זאת כשהיא נוהגת ברכבה.

ב"כ המשיבה טענה כי לא צורף תצהיר לבקשה. לגופו של ענין, טענה כי היה על המבקשת לבחור בחלופה אחרת, כגון נסיעה במונית. מסוכנותה של המבקשת נלמדת מאופי העבירה.

דיון והכרעה

עפ"י הסכמת הצדדים, קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למבקשת.

אין ספק שנהיגה בשכרות, לא כל שכן ברמה כה גבוהה מקימה, ככלל, מסוכנות מצד הנהג השיכור.

בענייננו מדובר בנהגת שבחרה במודע לנהוג לאחר ששתתה אלכוהול, משום שלטענתה, נאלצה לעשות כן מכורח הנסיבות. התכנון המקורי היה לישון אצל חברתה, תכנון שהשתנה מסיבות שאינן תלויות בה. שמשמצאה עצמה בסיטואציה שלא היתה נעימה, החליטה לעזוב את המקום.

עד לשלב זה, פעלה המבקשת באופן סביר לחלוטין, אלא שבמצב דברים זה, בחירתה היתה לנהוג בעצמה, ובחירה זו איננה נכונה, ולא התרשמתי שנעשתה מתוך אילוץ או כורח.

בה במידה ניתן היה להתקשר לאדם אחר שיאסוף אותה או להזמין מונית וכיוצ"ב.

לקחתי בחשבון את העובדה שהמבקשת עברה את שלושת מבחני הביצוע בהצלחה. ואת העובדה שהמבקשת נוהגת משנת 2004 ללא כל הרשעה. יחד עם זאת, אין מחלוקת ביחס לכמות האלכוהול הגבוהה שנמדדה בגופה ולריח האלכוהול החזק שנדף מפיה.

בחירתה של המבקשת לנהוג ותוצאותיה הגבוהות של בדיקת הינשוף, מצדיקות לטעמי, תקופת צינון בת 30 יום.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תשע"ב, 07/06/2012 במעמד הנוכחים.

דלית שרון-גרין, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: