ארבל נ' בר נתן

החלטה

לפני בקשה לדחיית התביעה בשל חוסר סמכות מקומית ולחילופין להעברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה וכן בקשה למחיקת כותרת.

המשיבה הגיישה כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר, שעילתה אי תשלום חוב בשל עבודות תרגום, אשר סיפקה לחברה שבבעלות המבקש. לכתב תביעתה צירפה המשיבה הסכם בין המשיבה לבין החברה, אשר אינו חתום על ידי מי מן הצדדים.

המבקש טוען כי הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית המשפט בפתח תקווה, שכן זהו מקום מגוריו של המבקש. כך גם מקום יצירת ההתחייבות הינו בפתח תקווה.

כן טוען המבקש, כי יש למחוק את כותרת התביעה, שכן המשיבה לא צירפה לתביעתה ראיה בכתב המעידה על קיומה של התחייבות כלשהי בין המבקש לבין המשיבה. כל שצירפה המשיבה הוא מסמך כללי עם החברה שבבעלות המבקש, אשר אף אינו חתום על ידי החברה. המשיבה מבקשת להרים מסך בין המבקש לבין החברה, וזאת מבלי להציג ראשית ראיה נגד המבקש.

בתגובה לשאלת הסמכות המקומית, טוענת המשיבה כי הזמנת העבודה והשירותים ניתנו באמצעות אתר האינטרנט ועל כן הסמכות המקומית מוקנית לכל בית משפט בישראל.

אשר לבקשה למחיקת כותרת, טוענת המשיבה, כי המבקש הוא מנהלה היחיד של החברה ובעל המניות בה וכי החברה אינה פעילה. כנגד החברה נפתח תיק הוצאה לפועל ומשלא הגישה החברה התנגדות, קיים נגדה פסק דין חלוט. החברה אינה בעלת פרעון והמבקש פעל באמצעות החברה להזמנת שירותיה של המשיבה על מנת שלא לשלם עבורם ולהתחמק מתשלום למשיבה. לפיכך, יש להטיל על המבקש אחריות אישית לתשלום מלוא החוב. לטענת המשיבה, הואיל וקיימת ראשית ראיה נגד החברה ומשלא ניתן לפרוע את חובות החברה, על המבקש לשאת בתשלום החוב. אמנם לא נחתם הסכם בין המבקש למשיבה, אך מעמדו של המבקש בחברה מלמד על הסכם בין המבקש למשיבה.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקש לא הגיש בקשת רשות להתגונן ואין בהגשת בקשת דחייה על הסף כדי להוות נימוק למתן ארכה ואף אין די בבקשה למחיקת כותרת.

דיון

אשר לשאלת הסמכות המקומית, הרי שהדין עם המשיבה. בעניין זה נפסק כי כאשר מדובר בהסכם התקשרות שנעשה בטלפון או באינטרנט, הרי שהסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה גם לבית המשפט במקום מושבו של התובע (ראו: תק 33772/04 רחמים נ' הדקה ה-90 (פורסם בנבו); תק 1637-10 אעתמאד נ א.ס. לוגיסטיק לייזר בע"מ (פורסם בנבו)). עוד נפסק, כי כאשר מדובר בנתבעת שפועלת ומתקיימת מפריצת הגבולות המקומיים באמצעות מכירה דרך אתר אינטרנט ללקוחות בכל רחבי הארץ, אין זה ראוי להעלות טענות בדבר חוסר סמכות מקומית, ומשהועלתה טענה זו, אין לקבלה (ראו: תק 1966/09 מזור אלכסיי נ' גולן טרוניקס בע"מ (פורסם בנבו); תק 2820/07 קבריאן נ. הדקה ה-90 בע"מ; תק 1971/07 אגנס לאנג נ. פוטו סטודיו ניסים בע"מ (פורסם בנבו)).

במקרה זה, הואיל והזמנת העבודות והשירותים ניתנו באמצעות אתר האינטרנט, הרי שגם לבית משפט זה מסכות מקומית לדון בתביעה.

אעבור עתה לדון בבקשה למחיקת כותרת. הכלל הוא כי כאשר נדרש קיומה של "ראיה בכתב" לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע העשוי על ידיו או בחתימתו. אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה (ראו: א' גורן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, 396; ע"א 508/85 ברק ושות' בע"מ נ' מירות סוכנויות בע"מ, פ"ד מב(1) 393, 395). עוד נקבע, כי די למעשה שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל וכאשר התביעה מבוססת על עילה אחת הנתמכת בראשית ראיה בכתב ועילה שנייה נעדרת ראיה בכתב, נמצא שהתביעה כולה אינה כשרה לבוא לפני בית המשפט בסדר דין מקוצר (ראו: א' גורן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, 401).

במקרה זה המסמך אשר צורף לכתב התביעה אינו חתום על ידי המבקש ואף לא על ידי החברה שבבעלותו ועל כן לא מולאה דרישת הראיה בכתב לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר. טענת המשיבה כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין הצדדים אינה יכולה להכשיר את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר, משלא צורפה ראיה בכתב כנדרש. לפיכך אני מקבלת את הבקשה למחיקת כותרת.

לבסוף, אתייחס לטענת המשיבה כי המבקש לא הגיש בקשת רשות להתגונן ועל כן יש ליתן פסק דין נגדו. ראשית, אציין כי המבקש ביקש ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן, במידה ותידחה בקשתו. שנית, המבקש אמנם נטל סיכון שאם תידחה בקשתו למחיקת כותרת התביעה ולא תינתן לו ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן, ניתן יהיה ליתן פסק דין נגדו. ואולם, משהתקבלה הבקשה למחיקת כותרת, הרי שהמבקש אינו זקוק עוד לארכב לצורף הגשת בקשת רשות להתגונן ועומדת לו הזכות להגיש כתב הגנה. לפיכך, אין ממקום ליתן פסק דין נגדו.

לאור האמור, אני מורה על העברת התביעה למסלול של דיון רגיל.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום.

הנתבע יגיש כתב ההגנה בצירוף המסמכים בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"ד, 10 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.