ארביב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שנהג לכאורה במהירות של 99 קמ"ש בשטח עירוני בו מותרת מהירות של 60 קמ"ש.

לאחר הפחתה של 5 קמ"ש יוחסה למבקש בכתב האישום מהירות של 94 קמ"ש.

המבקש אינו חולק על העובדות המתוארות בכתב האישום ואף מביע חרטה על התנהגותו.

המבקש תאר בפני את הפגיעה ביכולתו לעבוד כתוצאה מאבדן רשיונו ואת חששו כי יאבד את עבודתו בחברת הבנייה בה הוא עובד כנהג.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה, טען למסוכנותו של המבקש הנובעת מחומרת נסיבות העבירה ומעברו התעבורתי של המבקש הכולל בפחות מ- 4 שנות נהיגה 8 הרשעות כולל תנאי בר הפעלה של 3 חודשים.

דיון -

מאחר והצדדים אינם חלוקים בשאלת הראיות, אקבע כי בידי המשטרה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת ע"י המבקש.

בית המשפט העליון קבע פעמים רבות בהלכות חוזרות כי פגיעה בנוחות או ביכולת לתפקד עם רכב בעבודה אינה שיקול מהותי בהחלטה על ביטול או קיצור פסילה מנהלית.

במקרה שבפני נהג המבקש בשטח עירוני במהירות גבוהה מאד ומסוכנת.

עברתי בקפידה על כל חומר הראיות אותו הגיש התובע לעיוני ולא מצאתי כל ליקוי או פגם בעבודת השוטרים עת מדדו את מהירותו של המבקש.

בהעדר כל כירסום ראייתי, כל שנותר הוא לבחון את עברו התעבורתי של המבקש על רקע נסיבותיה החריגות של העבירה אשר לכאורה בוצעה.

המבקש בעל ותק נהיגה קצר אשר נע בין 3 ל- 4 שנים בלבד.

כבר הספיק לצבור לחובתו 8 הרשעות כולל שני תנאים (אחד מהם בר הפעלה)

אין המדובר בעבר תעבורתי המעיד על זהירות יתר מצד המבקש ולכן לא קמה כל עילה המצדיקה את קבלת הבקשה.

בנסיבות אלו, הבקשה נדחית.

עותק מהחלטה זו יועבר למבקש באמצעות פקס מספר – 03-6916925

ניתנה היום, י' אב תשע"א, 10 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: