ארביב אסף נ' ינין מרדכי

פסק דין

1.בפניי תביעה שטרית שעניינה המחאה שנמשכה ע"י הנתבע, בסך 10,000 ₪ לפקודת קרן פיננסים, זמן פירעון 15.6.08 (להלן: "ההמחאה").

2.טענת ההגנה של הנתבע היא כי ההמחאה, יחד עם שתי המחאות נוספות, הוצאה ממנו ע"י התובע בכפייה ובאיומים, וזאת ללא תשלום תמורה בגינה.

עדותו של הנתבע

3.הנתבע הפעיל וניהל מוסך פחחות וצבע (להלן: "המוסך").

התובע הוא סוחר רכבים שהיה מגיע מפעם לפעם למוסך.

4.תחילתה של הפרשה, לפי עדותו של הנתבע, בהמחאות שגנב אחד בשם חמאדה, שהועסק במוסך כצבע.

בכספת המוסך נשמרו פנקסי המחאות של המוסך וחותמת המוסך.

בסוף שנת 2007 אותו חמאדה פרץ את הכספת, גנב מתוכה פנקס שיקים, זייף את חתימת הנתבע, ובין היתר, מסר המחאה ע"ס 30,000 ₪ לתובע.

השיק, בסך של 30,000 ₪, נושא תאריך 7.2.08 לפקודת פרפקט קולור, צורף כנספח ג' לתצהירו של הנתבע (להלן: "שיק חמאדה").

לאחר שבירור שעשה הנתבע עם חמאדה העלה את דבר הזיוף, הגיש הנתבע תלונה במשטרת ישראל (נספח ב' לתצהירו) ובמקביל ביטל את שיק חמאדה. בעקבות הביטול, זיכה הבנק את חשבונו של המוסך, ובמקביל חשבונו של התובע חויב בסכום השיק.

5.במהלך שנת 2008 הגיע התובע למוסך ודרש מהנתבע לשלם סך של 30,000 ₪, סכומו של השיק.

הנתבע הפנה את התובע לחמאדה, אך מאחר שחמאדה מתגורר בטירה, התובע לא הצליח לגבות את סכום השיק מחמאדה.

6.לאור האמור, הגיע התובע בחודש 5/08 למוסך, כאשר הוא מלווה בשני בריונים, ודרש מהתובע סך של 30,000 ₪ כנגד השיק.

הנתבע, שחשש לחייו, מסר לתובע שלוש המחאות בסך 10,000 ₪ כל אחת, כנגד השיק.

לאחר מסירת ההמחאות פנה הנתבע לבנק וביקש לבטל את ההמחאות, לרבות ההמחאה נשוא התביעה, וכן הגיש במשטרה תלונה בגין איומים, נספח ד' לתצהירו.

עדות התובע

7.התובע טען כי ההמחאה נמסרה לו ללא כל אילוץ, חלף שיק חמאדה, שבוטל ע"י הנתבע עקב מחלוקת כספית בינו לבין חמאדה.

8.התובע טען כי הנתבע ניהל את המוסך יחד עם חמאדה.

באחד הימים מסר חמאדה את שיק חמאדה לתובע.