אקריש נ' ישראל

פסק דין

1) עניינה של התביעה הנו עתירה נגד חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לפיצוי התובעת בסך 3,000 ₪ בגין אי מסירת דבר דואר (להלן: "החבילה") ליעדו באפגניסטן.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3) התובעת טוענת בכתב תביעתה, כי ביום 11.3.13 שלחה באמצעות הנתבעת חבילה שהייתה אמורה להגיע ליעדה בחו"ל, תוך שבועיים.

בדיון לפניי ציינה התובעת כי מדובר בחבילת מתנה לרגל יום הולדתו של נמען מכר משפחה, אזרח ארה"ב, בשעה ששירת בצבא ארה"ב באפגניסטן. התובעת טוענת, כי עובר למשלוח החבילה, הוסבר לה בדואר שניתן לשלוח חבילה כאמור ליעד המבוקש וכי משלוח כאמור ייעשה תוך שבועיים ככל שמדובר במשלוח אווירי, זאת לעומת משלוח ימי שנעשה תוך כחודשיים. התובעת טוענת, כי חלפו שבועיים ועד יום זה החבילה לא הגיעה ליעדה ולא הושבה אליה.

4) הנתבעת דוחה בכתב הגנתה את טענות התובעת, וטוענת כי לפי רישומיה, החבילה נמסרה ליעדה באפגניסטן. לפי רישומי הנתבעת, החבילה נשלחה ביום 11.3.13 ונמסרה ליעדה ביום 27.5.13. הנתבעת טוענת, כי היות והנמען בעת משלוח החבילה היה חייל ששירת בצבא ארה"ב, דבר הדואר נמסר לבא-כוחו של מוסד, הוא הצבא, ולכן בוצעה מסירה. הנתבעת הפנתה בכתב הגנתה לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 וכן לאמנת הדואר העולמית. הנתבעת טוענת, כי בכל מקרה, גם אם יימצא כי התובעת זכאית לפיצוי כלשהו, לא יעלה גובה הפיצוי על 402 ₪, זאת לפי כללי אמנת הדואר העולמית.

דיון והכרעה

5) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בנסיבות העניין, דין התביעה להידחות משלא הוכח במשפט, כי הנתבעת פעלה בניגוד לדין או בניגוד להוראות הספציפיות החלות עליה.

6) לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דבר הדואר נמסר ליעדו [ראו מוצג נ/1] זאת משנמסר לצבא בו שירת הנמען בעת משלוח הדואר. כאן המקום להעיר, כי גם לו אקבל את גרסת התובעת במלואה, לא הוכח לפי מאזן ההסתברויות כי הנתבעת לא ביצעה המצאה כדין של החבילה לנמען, זאת בשים לכך, שאין מחלוקת כי החבילה נשלחה לאפגניסטן, לנמען שהוא אזרח אמריקאי בשעה ששירת כחייל בצבא ארה"ב.

בנסיבות אלו, מקובלת עליי טענתה של הנתבעת, שנתמכה באסמכתא כאמור [מוצג נ/1] בדבר אישור המסירה של החבילה לבא-כוח של מוסד, היינו - הצבא בו שירת הנמען. יתירה מכך, לא הוכח במשפט כי הובטח לתובעת שמשלוח החבילה יתבצע תוך שבועיים בלבד.

7) למעלה מכך, לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, מקובלת עליי טענת הנתבעת, שלא נסתרה במשפט, לפיה היא פעלה לפי חוק הדואר, התשמ"ו-1986 ולפי ההודעה בדבר הגבלות ותנאי אחריות החברה לדבר דואר ולחבילה בשירות הבין-לאומי. הנתבעת טוענת, כי נהנית מחסינות בנסיבות כגון דא - וטענה זו מקובלת עליי בנסיבות העניין.

8)איפוא, משלא הוכחה התביעה לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום, וכן תעדכן את מזכירות בית משפט השלום בתל-אביב שדן בתובענה 3191-08-13 בדבר מתן פסק דין זה.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ד, 29 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: