אקסלרוד ואח' נ' רוטנברג ואח'

החלטה

בפני בקשה למחוק מהתביעה את תובע 2, בטענה שאין לו כל עילת תביעה נגד הנתבעים, כיוון שאינו בעלים של הדירה, שהיא הבסיס לתביעת דמי שכירות ראויים, החשבון ממנו הועברו הכספים לרכישת הדירה, נשוא התביעה, שייך רק לתובעת, התובע 2, הינו בעלה בנפרד של תובעת 1, אין לו כל זיקה לדירה ולכן גם ייפוי הכוח להגשת התביעה, הינו מטעם תובעת 1 בלבד.

לטענת תובע 2, כל טענות כתב התביעה מועלות במקשה אחת מפי שני התובעים שהינם נשואים זל"ז. בנוסף, סעיף 33 לכתב התביעה מפרט את טענת התובע כי הנתבעים הפרו כלפיו את חובת האמונים, כאשר הוא זה שבחר בהם לביצוע מלאכת רכישת הדירה.

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות. (ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608.)

בית המשפט בוחן את השאלה, אם וכאשר, התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668). על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

לבחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה, יש להניח שכל מה שנטען ב”כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש. (ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358.)

ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן. (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724.

ע"א 16/65 בורגר נ' מ"י פד"י י"ט (2) 228, 233.ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ' נ' מקורות בע"מ ואח' פד"י כט (2) 141.)

עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש.

כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה. (ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם ואח' פד"י לז' (4) 337. ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8.ע"א 831/79 וקסלמן בע"מ נ' חב' חלקה בע"מ פד"י ל"ה(2) 533, 538.)

לאור טענת תובע 2, שלא נסתרה, כי הינו בעלה של תובעת 1 ואין כל טענה להפרדת רכושם ולאור טענתו בדבר הפרת התחייבויות הנתבעים כלפיו, הרי שבמקרה שבפני לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי אם יוכיח התובע את כל טענותיו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב 2 הוצאות בקשה זו, בסך 1,250 ₪ בצירוף מע"מ

ניתנה היום, כ' אייר תש"ע, 04 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: