אקסלרד נ' איטח

פסק דין

לפני תביעה קטנה ותביעה שכנגד שעניינם סכסוך שהתגלע בין שכנים.

התובע והנתבע הם שכנים המתגוררים בבית משותף הנמצא ברחוב צאלים 67 ביקנעם עילית. הנתבע מתגורר בקומת קרקע והתובע מתגורר בקומה מעליו.

בין הצדדים נוהל הליך קודם בפני המפקחת על הבתים המשופים כאשר הנתבע תבע את התובע לאור טענתו כי צנרת ביתו של התובע נזלה ודלפה מים לעבר ביתו של הנתבע. במהלך אותם הליכים נתנה כבוד המפקחת ויינברג צו המחייב את התובע להכניס לביתו בעל מקצוע על מנת שיבדוק ויתקן את הנזילה במידה וקיימת לאור סרבנותו של התובע לתקן או להודות כי נזילה אכן קיימת. כמו כן, אפשרה המפקחת לבעלי הדין ובאי כחם להיות נוכחים בעת הביקור אך בהתאם לצו לא נאמר כי מותר לנתבע לצלם בתוך דירת התובע. הנתבע אשר נכח בביקור האינסטלאטור ביום 12.3.2009 תיעד את הביקור בעזרת סרט וידאו אשר הוגש בשלב מאוחר יותר כראיה בפני המפקחת.

התובע טוען כי הנתבע, כאשר צילם את סרט הוידאו פגע בפרטיותו ופרטיות בני ביתו, ומכאן תביעתו לעוגמת נפש אשר העמידה על הסכום המקסימאלי בסך של 30,000 ₪.

התביעה שכנגד עניינה הנזקים שנגרמו לנתבע עקב נזילות המים. התביעה שכנגד הינה בסך של 5,000 ₪ בגין מנוע תריס שניזוק, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש שנגרמה לנתבע מהתנהלות התובע.

ביום 13.10.2009 וביום 26.11.2009 שמעתי את הצדדים לרבות עדיוית בתיק כאשר העידו לפני התובע, הנתבע וכן מומחה מטעם התובע אשר הוגשה חוות דעתו ולפיה לדידו לא הייתה כל רטיבות.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים עולה תמונה לפיה תביעת התובע הינה תביעה קנטרנית וטורדנית אשר כל מטרתה כנראה להתנקם בנתבע ולמרר את חייו. אתחיל מכך שהתובע הגיש בעבר תלונה פלילית כנגד הנתבע ולפיה טען כי הלה תקף אותו ובעקבות כך הנתבע הועמד לדין. אלא שבית משפט מצא לנכון לזכות אותו מכל אשמה. דבר זה מלמד כי התובע רודף את הנתבע ומנסה בכל מאודו לפגוע בנתבע. לא רק זאת, עיון בהכרעת דינה של כבוד השופטת רוטפלד הפט בעניינו של הנתבע אשר בו ציטוט נרחב מעדות התובע מעלה כי התובע מסוכסך עם מרבית שכניו אשר מתייחס אליהם כאל מטרד ומבקש כי הם ירקדו בהתאם לחלילו.

הנתבע הודה בפני כי צילם את סרט הוידאו שבו ניתן לראות בין היתר את אימו של התובע. אולם המטרה העיקרית של צילום הסרט הייתה צילום התיקון שביצע האינסטלאטור ותיעוד הנזק ולכן אם על הדרך קלטה עדשת המצלמה את בני משפחתו של התובע הנני קובע כי מדובר במעשה של מה בכך. אורכו של הסרט המתעד את מסכת האירועים אשר הייתה מלווה בתיקון הצנרת היא 47 דקות מהם ניתן לראות את אימו של הנתבע מס' שניות בודדות. סעיף 2 (3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") קובע כי צילום אדם כשהוא ברשות היחיד נחשב לפגיעה בפרטיות. יחד עם זאת, סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש. הוראות דומות ניתן למצוא הן בחוק העונשין בכל הקשור להגנת "זוטי דברים" והן בפקודת הנזיקין בכל הקשור להגנה של מעשה של מה בכך.

נפסק כבר כי ההגנה של מעשה של מה בכך נובעת מ- "כלל עתיק יומין ... שאין דרכו של בית המשפט לעסוק בעניינים זעירים וקלי ערך, עניינים של מה בכך, 'זוטי דברים' ... כך אין דרכו לעסוק גם בפגיעה מזערית בזכות" (ראו דברי כב' השופט טירקל בדנ"א 1333/02 הוועדה המקומית לתכנון ובניה, רעננה נ. הורביץ, נח (6) 289, בפיסקה 7 לפסק הדין)). ברוח זו, נקבע בפסיקה כי "ההגנה של פגיעה "שאין בה ממש" תחול במקרים בהם הפגיעה היא מזערית, שולית וזניחה, שאדם בר-דעת ומזג רגיל לא היה מטריד עצמו בגינה לבית המשפט" (ראו: ע"פ (תל אביב) 71324/04 בן חיים נ' מדינת ישראל, בפיסקה 20 לפסק הדין).

יתרה מכך, סעיף 18 (2) (ג) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לנתבע תהיה הגנה טובה אם הפרסום נעשה באמצעות צילום כאשר הדבר נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע. על פי פסק דינה של המפקחת, אשר קביעותיה מהווה השתק פלוגתא (ממצא מחייב בין הצדדים) בין הצדדים, נקבעו הממצאים כדלקמן אשר מתארים את מעלליו של התובע:

"הרטיבות בדירת התובעים החלה לפני למעלה משנה, כך ניתן ללמוד מן המכתבים שצורפו לכתב התביעה, אשר נשלחו עוד בחודש מרץ 2008.

התובעים, ונציגי הנציגות פנו אל הנתבעים בפניות חוזרות ונשנות, אך ללא הועיל, הנתבע סירב לתת למי מטעמם להיכנס אל דירתו, ואטם אוזניו לסבלם של התובעים, שכניו. הנתבע הכחיש בתוקף קיומה של רטיבות כלשהי בדירת התובעים, סירב לתת להם או לבעל מקצוע מטעמם להיכנס לדירתו, לא הגיע אל דירתם להיווכח בעצם הרטיבות, ולא הסכים בשום אופן למינוי מומחה משותף לצורך מציאת פתרון מוסכם לבעיה. יתרה מכך – גם כאשר ניתן צו לביצוע מיידי של התיקון, ושוטרים ומכבי אש נאלצו לפרוץ את הדירה ולאזוק את ידיו, לאחר שהשתולל וניסה למנוע את ביצוע הצו."

צפיתי בסרט המתעד את מהלך האירועים שהיו באותו יום ואכן עולה תמונה עגומה לפיה התובע מנע בכל דרך אפשרית ביצוע צו של המפקחת שהינו בבחינת צו שיפוטי, על אף שהצו נמסר לו יום לפני על ידי הנתבע הוא הכחיש שמדובר בצו שנערך על ידי המפקחת. גם שהשוטרים התייצבו למחרת לצורך מתן עזרה לביצוע הצו התובע התכחש לצו וטען שהוא רוצה לראות צו מקורי עם חתימה וחותמת של המפקחת. התובע לא הסכים כי השוטרים ואיש המקצוע יכנסו לדירתו עד שכיבוי האש, לאחר מספר רב של אזהרות כעולה מקלטת הוידאו, נאלצו לפרוץ בכח לדירתו. לאור התנהגות זו של התובע, כמתואר על ידי כבוד המפקחת בפסק דינה וכפי שנוכחתי מצפייה בתיעוד המצולם, מלמדת כי התובע נהג בכחש כלפי מצוקת הנתבע אשר סבל במשך שנה תמימה מדליפת מים מהצנרת של התובע ולכן צילום התיקון ומצב הצנרת בביתו של התובע היה הכרח המציאות ונועד להגן על אינטרס כשר של הנתבע אשר ביקש להגן על פגיעה בקניינו ולהוכיח פגיעה של התובע בקניינו של הנתבע, פגיעה אשר גרם לנתבע ברגל גסה ותוך התעלמות מוחלטת מכל חובה על פי דין או חובה מוסרית לנהוג בשכנות טובה. לכן נהנה הנתבע מההגנה הקבועה בסעיף 18 (2) (ג) לחוק הגנת הפרטיות. כצפוי התובע טען בפני המפקחת כי עבודות התיקון בוצעה בצורה לא מקצועית ולכן הצילום אף נועד להפריך טענות אלו. הראיה אותו צילום שימש למפקחת בסיס להפרכת טענות התובע שם בעולה מסעיף 12 לפסק דינה.

אי לכך דינה של התביעה העיקרית להידחות ומכאן אתייחס לתביעה שכנגד.

הנתבע שכנגד הביא מטעמו מומחה אשר טען כי לא הייתה כל רטיבות. אולם עדות המומחה הייתה לא אמינה עליי וניכר עליה כי הייתה מגמתית. תחילה אציין כי המגמתיות בחוות הדעת מבצבצת כבר מקריאתה. בסיפא לחוות הדעת קובע המומחה כדלקמן:

"על פי המסמכים שהוצגו בפניי ניתן להבין כי הדייר בדירה 02 סבל מיחסים בלתי הגונים ובלתי מקובלים המוגדרים כמעשה סדום והתנכלות, ואיומים ובזיזות (כך המקור – ההערה שלי א.כ.) בכל מיני אמצעים תוך הפרת יחסי שכנות ובכלל השגת גבולות לדירה שכנה פרטית ושיבוש הליכי חיים נורמאליים וביצוע עבודות לא נכונות ולא מקצועיות – הדבר שפרטתי כנזכר דלעיל אך מהצד החברתי אין בסמכותי להיכנס לכך אך אני סבור כי יש לפעול ולא לחסוך במאמצים לסיים המצב הקיים תוך מימוש הפרדת מערכות ...."

כשנשאל המומחה כיצד הגיע למסקנה זו השיב כי קבע את מה שקבע לאור המצב בשטח ולפיה לדעתו הצנרת שהייתה קיימת אינה תקנית. אולם אין כל הסבר משכנע בין קביעת המומחה לקיום צנרת בלתי תקנית ועד למסקנה כי הנתבע ביצע מעשה "סדום ובזיזות" ונראה כי המומחה כתב דברים שאינו מבין את תוכנם. מוטב אם המומחה היה נצמד לחווי דעה מקצועי בתחום התמחותו במקום להתייחס לעניינים שאינם בידיעתו או במומחיותו וישמש על תקן עובד סוציאלי או חוקר משטרתי. מכל מקום הדבר מצביע על מגמתיות מצד המומחה.

הגדיל לעשות המומחה כשהוצגו לפניו תמונות מטעם הנתבע המצביעות בבירור כי קיימת נזילה של מים אך המומחה בחר לומר כי מדובר במי גשמים עוד בטרם ידע מתי צולמו התמונות אם בעונת החורף או עונת הקיץ זאת בשים לב לכך שהנזילה הנטענת נמשכה כשנה. לכן לא ניתן לסמוך על מומחה זה. המומחה אינו יכול לתת תשובה נחרצת אם מדובר במי גשמים או מים שמקורם מדליפת צנרת ותשובתו מצביעה על מגמתיות מצידו.

תמיהה נוספת היא מדוע אותו מומחה לא הוזמן ליום בו נעשתה הבדיקה והתיקון בבית התובע ולטענתו טוען כי היה לפני התיקון ואחריו. אולם בחוות דעתו אין כל פירוט למועדי הביקורים בבית התובע דבר שיש לציינו לטעמי כפרט חשוב. לתובע נשמרה הזכות לזמן מומחה מטעמו בעת הבדיקה אך מטעמים השמורים עימו בחר שלא לזמן את מר מרג'יה לאותו מועד. אילו היה המומחה טורח להתייצב ליום הבדיקה היה רואה במו עיניו, כפי שאני ראיתי בסרט, כי הצנרת בדירתו של התובע פשוט משוחררת ממקומה דבר אשר אפשר זרימת מים חופשית מדירת התובע לעבר דירת הנתבע לכן אינני יודע כיצד מומחה הגיע למסקנה אליה הגיע תוך התעלמות מוחלטת מהמצב הברור אשר נחזה מעיון בקלטת הוידאו.