אקווה מערכות בקרה בתשתיות זורמות בע"מ נ' מ.מ. תל מונד

החלטה

1.לפניי בקשת התובעת לקביעת השתקי פלוגתא ולמחיקת טענות ופלוגתאות מכתב ההגנה של הנתבעת.

רקע

2. בין הצדדים התנהל הליך ממושך בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז בת.א. 1724-09-07, אשר הסתיים בפסק דין משלים מיום 6/3/14.

3.פסק הדין קיבל את תביעת התובעת ברובה וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,345,048 ₪.

4.על פסק הדין הנ"ל הגישה הנתבעת ערעור התלוי עומד בפני בית המשפט העליון.

5.התובעת הגישה את התובענה בתיק זה כתביעה משלימה לתביעתה הקודמת.

6.הנתבעת הגישה כתב הגנה, אשר חלקים ממנו מבקשת התובעת למחוק כעת בטענה להשתקי פלוגתא מכוח מעשה בית דין.

7.הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב ההליכים בתיק זה עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור.

8.החלטת כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר מיום 19/11/13 קבעה, כי אין טעם לעכב את ההליכים מקום שבו צפוי שהערעור בבית המשפט העליון יתברר לפני שייקבע המועד לדיון קדם משפט בבית משפט זה, שאחרת ניתן יהיה לשקול בשנית את עיכוב ההליכים.

טענות הצדדים

9.התובעת טוענת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הכריע במחלוקות שבין הצדדים ודחה את טענות הנתבעת, תוך יצירת השתקי פלוגתא, המחייבים את מחיקת הטענות מכתבי ההגנה של הנתבעת.

10. הנתבעת טוענת כי כל עוד שערעורה תלוי ועומד בבית המשפט העליון, מה גם שיש סיכויים טובים לכך שיתקבל בחלקו או במלואו, על בית המשפט להימנע מהכרעה בטענות הצדדים לגופן ומקיומו של דיון שעלול להתייתר כולו. בהתאם לכך שבה הנתבעת וטוענת בתגובתה לבקשה זו, כי יש לעכב את ההליכים.

דיון והכרעה

11.כפי שאף טוענים הצדדים עצמם, פסק הדין של בית המשפט המחוזי וקביעותיו מהווים מעשה בית דין, אף אם הוגש בגינו ערעור התלוי ועומד.

12. יחד עם זאת, ברור כי החלטה בבקשה להשתקי פלוגתא ולמחיקת טענות מכתב ההגנה עלולה להתייתר בדיעבד, מקום שבו יש סיכוי כי בית המשפט העליון יקבל את הערעור ולו בחלקו.

13. תוצאת הדברים היא שאין מקום לדון כעת בבקשת התובעת וכי בכל מקרה לא ניתן יהיה לקדם את הדיון בתיק זה לפני שיתקבל פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור, שזהו המקרה המובהק שבו יש לעכב את ההליכים.

14.ההלכה בעניין הליך תלוי ועומד מאפשרת לבית המשפט לעכב הליכים, אם אותו עניין החל להיות נדון בבית משפט אחר. בפסק הדין בעניין רע"א 346/06 ד"ר בסאם חזאן ואח' נ' קלאב אין אילת ואח', דינים עליון 2006 (29) 746, קבע כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז) כדלקמן:

"סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות, הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו, ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477)".

15.ההיגיון העומד בבסיס הכלל של "עניין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על בית המשפט והצדדים ומניעת החשש ששני בתי משפט יגיעו לתוצאות הפוכות.