אקוה נ' גורפי

פסק דין

תביעה בסך של 8,729 ₪ שיסודה בהתקשרות בין הצדדים בהסכם לאספקת תריסים והתקנתם בבית התובע.

אין מחלוקת שהתובע שילם לנתבע סך של 11,500 ₪ בשני תשלומים: האחד, בשיק בסך של 5,000 ₪ והשני, סך של 6,500 ₪ (לטענת הנתבע שילם את הסכום של 6,500 ₪ לאחר איומים מצדו של הנתבע וחברו. הוגשה על כך תלונה במשטרה).

לטענת התובע, הנתבע ביצע רק חלק מהעבודות ואינו מסיים אותן. כל ניסיונות התובע להביאו לכך שיסיים את העבודה או לסיום המחלוקת בהסכמה, לא צלחו. התובע אף ביקש לקבל לידיו את חומרי הגלם שנרכשו לכאורה בעבורו כנגד התשלום שבוצע, אך גם זאת לא עשה הנתבע.

אין מחלוקת שבפועל הותקנו 4 תריסים לחלונות ועוד שני חלונות מעוצבים (עמ' 1 ש' 23).

התובע צירף הצעת מחיר ביחס לעלות העבודה שבוצעה, שהינה 3,250 ₪ + מע"מ.

הסעדים שהתבקשו הם: סך של 8,250 ₪, ההפרש שבין הסכום ששולם לבין מה שבוצע; 464 ₪ שכ"ט עו"ד; 15 ₪, אגרת דואר רשום.

לטענת התובע כאמור, הנתבע סירב להמשיך בביצוע העבודה.

לטענת הנתבע, התובע מנע את המשך ביצועה, כשהוא מותיר בידו של הנתבע חומרים שרכש עבורו, לרבות תירס גלילה שלב-אור, חומרים שאין לו מה לעשות איתם. התובע הודיע כי הוא ואשתו מתגרשים ולכן אינו מעוניין בביצוע העבודה. התובע דחה אותו בלך ושוב וביקש שיתאם עם אשתו וכד' וסיכל את המשך הביצוע. לא ניתן לבצע את העבודה מבלי לקחת מידות.

לאחר ששמעתי עדויות הצדדים, אני מקבלת באופן חלקי, את התביעה.

ברור מן הראיות כי ביצוע העבודות המוסכמות לא הושלם.

כל צד טוען טענותיו אשר לסיבות שהביאו לכך וגרסתו של כל אחד מהצדדים איננה נקייה מספקות.

התובע טען כי לא ביטל את ההתקשרות (עמ' 3 ש' 31) ואף ביקש בכל דרך להביאו לסיום ביצוע העבודות. לטענתו, הנתבע פשוט סירב להשלים את העבודה. יחד עם זאת, במכתב ששלח עורך דינו של התובע לנתבע, מכתב מיום 22/2/11 (צורף כנספח לתביעה), צוין בס' 3, כי בשל דרישות הנתבע לתשלום נוסף של 10,000 ₪ מראש בטרם ביצוע עבודות נוספות (מעבר למה שהותקן), הודיע התובע לנתבע כי אינו מעוניין בהמשך העבודה. בנסיבות אלה, אולץ התובע, ע"י הנתבע, באיומים, לשלם לו סכום נוסף של 6,500 ₪ וסוכם במעמד זה, כי בעבור תשלום סכום זה, יקבל התובע מהנתבע את כל חומרי הגלם שנרכשו ע"י הנתבע עבור העבודות בבית התובע, בתוך 7 ימים. דבר שלא נעשה.

הנתבע מצד שני טוען, כי נמנע ממנו מלבצע את העבודה מכיוון שלא הצליח לתאם מועד לקחת מידות לתריסים שטרם הותקנו בשל התחמקות מכוונת של התובע שביקש להפסיק ביצוען בשל גירושיו. לטענת הנתבע, יש לו עובד שהיה עד להשתלשלות הדברים ואולם, עד זה לא הובא על ידו (עמ' 2 ש' 27-28). אי הבאתו של העד פועלת לחיזוק גרסתו של התובע.

הנתבע גם לא הביא ראיות כלשהן לתמיכה בטענתו שרכש חומרים לצורך ביצוע העבודה אצל התובע ואת השווי של החומרים הללו. לטענתו רכש חומרי גלם ואף יש לו חוב לספק בגינם. צורף מכתב התראה של ספק כלשהו, אך לא הוכח קיומו של קשר בין חוב זה לבין הזמנתו של התובע ולא הוכח שהחוב נובע מחומרים שסופקו לצורך ביצוע החלונות בבית התובע. לא הובאו העתקי הזמנות, תמונות של החומרים בעסקו של הנתבע וכיוצ"ב ראיות.

יש לציין כי בית המשפט הציע לצדדים לקבוע דיון נוסף על מנת שיציגו ראיות שבידם, אך הצדדים ביקשו שפסק הדין יינתן על סמך החומר הקיים בתיק (עמ' 4 ש' 6-7).

בנסיבות העניין, ברור שההתקשרות בין הצדדים הסתיימה בטרם הושלם ביצוע העבודות. הנתבע לא טען שהוא מבקש לאכוף את ביצועו של ההסכם ולהשלים את ביצוע העבודות, וקיבל את דין הביטול.

בשים לב לכך שהנתבע לא המציא, כאמור, ראיות לגבי החומרים שרכש לפי הטענה לצורך ביצוע העבודות בבית התובע (שהם לפי הטענה, נזקים שנגרמו לו בשל הפסקת העבודה), נותר לבדוק מהו שווי העבודות שביצע הנתבע בבית התובע.

כאמור, אין מחלוקת לגבי מה בוצע. התובע טוען ששווי העבודה שבוצעה הוא 3,250 ₪ + מע"מ לפי הצעת מחיר שצירף. לא צורפה קבלה על ביצוע (אם בוצע). הנתבע טען בדיון כי עלות כל חלון מעוצב היא 2,800 ₪.

כאמור, הצדדים לא ערכו הזמנה בכתב ואף אם הייתה, לא הציגו אותה בפני בית המשפט כך שלא ניתן לדעת מהו השווי של החלונות, כפי שהוסכם ע"י הצדדים.