אפריקה ישראל להשקעות בעמ נ' הרמטיק נאמנות ואח'

פסק דין

מונחת בפני בקשתו של עו"ד קירש, אשר השתתף בדיונים שנערכו בפני בעניינה של חברת אפריקה-ישראל בע"מ, והעלה טענות בשם מספר מחזיקים באגרות חוב מסדרה כ"ד. במסגרת בקשה זו, טוען עו"ד קירש כי חלק מטיעוניו התקבלו והביאו תועלת רבה למחזיקי אגרות החוב הקצרות. אי לכך, הוא מבקש כי ייפסק לזכותו שכר טרחת עורך-דין, על חשבון חברת אפריקה-ישראל, בשיעור של 2.5% מ"היקף התועלת" שהביאו פעולותיו.

אודה, כי אני מתקשה לרדת לסוף-דעתו של המבקש.

הבקשה חסרה, וזאת שמא שלא בכדי, נדבך מרכזי, או שמא עיקרי – ביסוס ותימוכין בדין או למצער בפסיקה, לסעד כה מרחיק לכת, של פסיקת שכר-טרחה לפרקליט שלא שימש בעל-תפקיד מטעם בית המשפט, ולמעשה כובעו היחיד בהליך היה כאחד הטוענים בדיון בו נטלו חלק צדדים רבים ושונים. שכר טרחה המתבקש מקופתו של צד אחר להליך (החברה מבקשת ההסדר), שמעולם לא שכרה את שירותיו או התחייבה כלפיו בהתחייבות כלשהי.

אין צורך להכביר מילים, כי שמבקש בקשה יוצאת דופן ומרחיקת לכת, כגון זו, מן הראוי כי יטרח וימצא לה ביסוס בדין, או, כאמור, לפחות בפסיקה. אלא שאף לגופם של דברים, ספק גדול בעיני האם יהא לאל ידו של המבקש לעשות כן, וזאת באשר יגעתי ולא מצאתי כיצד ניתן לפסוק "שכר טרחה מיוחד", לאחד הפרקליטים שהשתתף בדיון, אף אם אצא מנקודת הנחה כי טענותיו התקבלו והועילו לקידום ההסדר.

עניין לנו, במושכלות ראשוניים, אשר לא ברור הכיצד ניתן להתעלם מהם:

1. אם ייצג הפרקליט המלומד מספר נושים, כגון בעלי איגרות חוב, יתכבד ויגבה את שכר-טרחתו

משולחיו.

2. אם ייצג את עניינו האישי כבעל מספר אגרות חוב – הרי שפעל מיוזמתו ועל דעת עצמו, ואין לו

אלא להיות שבע רצון על כך כי עמדתו (או חלק ממנה) התקבלה והביא לו ולנושים אחרים מסוגו

תועלת.

אין לי אלא לתמוה לעניין זה: אם היה באמת מקום לפסוק שכר-טרחה לעו"ד קירש, אשר חלק מעמדתו אכן השפיעה על מתווה ההסדר, הרי שבוודאי כי אין הוא "בודד במערכה" בעניין זה.

היה לכאורה מקום לפסוק שכר-טרחה דומה אף לפרקליטים נוספים, אשר חלקם פעלו פעולות רבות ונמרצות פי כמה לקידום עניינם של בעלי הסדרות הקצרות.

האם, לפי אותו הגיון, יש מקום אף לקפח את "זכותו" של בית המשפט אשר ישב על המדוכה, ואשר עזר וסייע לקדם את ההסדר, והקביעות בפסק-דינו הם שהיוו הלכה למעשה תשתית על-בסיסה הגיעו הצדדים בסופו של דבר להיכן שהגיעו?

האם בשל כך, מן הראוי לפסוק אף "שכר טרחה" לטובת אוצר המדינה?

נקל לראות, כי לא בכדי, לא עוגנה אפשרות כזו בחוק, באשר היא מוליכה לאבסורד של ממש, וסופה "חגיגת שכר-טרחה" על חשבון חברה המצויה מניה וביה בקשיים, בלא שנתנה הסכמתה לכך, ואף לא ביקשה את שירותיו של הפרקליט הנכבד, ועוד יותר מכך בלא כל הצדקה לגופו של עניין; לחלופין, היה נטל זה (וכאמור, אם יש מקום לפסוק שכר טרחה לטובת פרקליט אחד שעמדתו נתקבלה, מה יהא על האחרים?) מוטל על הנושים – במקרה זה, בעלי אגרות החוב אשר ניזוקו די והותר מן המשבר בעסקיה של אפריקה-ישראל.

סוף דבר, הבקשה נדחית על הסף.

לפני ולפנים משורת הדין, ואך ורק משום שלא מצאתי לנכון לשלוח את הבקשה לתגובות, לא מצאתי מקום להטיל הוצאות לדוגמא על המבקש.

הבקשה וההחלטה יועברו לכל הצדדים המהותיים בתיק, ובראש ובראשונה למשיבים, לרבות ב"כ הכנ"ר.

ניתן היום, כ"ד שבט תש"ע, 08 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.