ת"א
בית משפט השלום צפת
|
47921-06-11
13/08/2013
|
בפני השופט:
אורי גולדקורן
|
- נגד - |
התובע:
גאולה אפללו
|
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הבריאות
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובעת, אשר הגיעה למחלקה הפנימית בית החולים "פוריה", לבקר את בעלה, החליקה ונפלה על רצפת המבואה לחדר בו הוא אושפז, ואשר נמצא בסמוך לחדר השירותים והמקלחת. לטענתה, היא החליקה על רצפה רטובה, ומכאן תביעתה לפיצוי בגין נזק גוף, המבוססת על עוולת הרשלנות. הנתבעת הכחישה כי במועד הנפילה הייתה הרצפה רטובה. האם הוכיחה התובעת כי הרצפה הייתה רטובה? האם רובצת על הנתבעת חובת זהירות, המחייבת שמירה על רצפה יבשה בבית החולים בכל עת? אלו השאלות בהן יעסוק פסק דין זה.
כתב התביעה וכתב ההגנה
2.נסיבות התרחשות התאונה בה נפגעה התובעת ונזקיה כתוצאה מהתאונה תוארו ופורטו בכתב התביעה, ואלו עיקריהם: בצהרי יום 6.10.2009, בעת שהתובעת (בת 59 במועד התאונה), ביקרה את בעלה שאושפז במחלקה פנימית ב' בבית החולים "פוריה", ופסעה לעבר החדר בו הוא שהה, בסמוך לחדר השירותים והמקלחת הצמוד אליו (להלן: חדר השירותים), היא החליקה ונפלה על הרצפה שהייתה רטובה ממים שמקורם מחדר השירותים, ונחבלה ברגלה הימנית. במועד הנפילה אובחנה נפיחות ורגישות בירכה הימנית של התובעת עם הגבלת תנועה במפרק הירך, וכעבור שלושה ימים אותרו אף סימני שטף דם בחלק האחורי של הירך.
לתובעת נקבעה תקופת אי-כושר של חודשיים, במהלכן עברה להתגורר בבית אחותה. אף לאחר תום תקופת אי-הכושר לא שבה התובעת לשגרת חייה, ונאלצה להיעזר בקרובי משפחה ולשאת בהוצאות כספיות למטרת עזרה מוגברת בביתה, נסיעות וטיפול רפואי.
לטענת התובעת, נזקיה נגרמו כתוצאה מהתרשלות הנתבעת, אשר הותירו בבית החולים רצפה רטובה ומחליקה במקום מעבר לחולים ולמבקרים, לא פיקחו על ניקיון הרצפה, לא יצרו תנאים שיבטיחו ניקוז מים שניקוו במקלחת שבחדר השירותים, לא הזהירו את העוברים בסמוך לחדר השירותים, ולא פעלו באופן סביר כפי שמוסד רפואי אמור לפעול. לחילופין, נטענה טענת "הדבר מדבר בעדו", שנועדה להעביר את נטל ההוכחה לנתבעת שאין בה רשלנות שתחוב בגינה.
3.בכתב ההגנה הוכחש עצם אירוע התאונה, ונטען כי לא הייתה רטיבות במקום, וכי אם אכן נפלה התובעת - הייתה זו נפילה סתמית שאין בה כדי להטיל אחריות על הנתבעת.
האם הרצפה במקום הנפילה הייתה רטובה
4.השאלה העובדתית העיקרית בה יש להכריע הינה האמנם רצפת בית החולים, במקום בו נפלה התובעת, הייתה רטובה במועד הנפילה. נטל ההוכחה של נסיבות התרחשות התאונה רובץ על התובעת, ואין מקום לקבל את טענתה בדבר העברת הנטל אל כתפי הנתבעת עקב כלל "הדבר מדבר בעדו". בכתב התביעה ובעדותה הציגה התובעת גרסה מפורטת. גרסה עובדתית בדבר נסיבות המקרה והסתמכות על כלל "הדבר מדבר בעדו" אינן עולות בקנה אחד ויכול שיהיו בבחינת תרתי דסתרי (ע"א 1071/96 עזבון אלעבד נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 337, 370 (2006)). נטל השכנוע רובץ, איפוא, לפתחה של התובעת, אשר חובתה העיקרית היא להוכיח את טענותיה ואת גרסתה, כאשר לחובה זו נלווה נטל הראיה - החובה להביא ראיות להוכחת היסודות המקימים את עילת התביעה.
(1)עדות התובעת
5.מטעם התובעת העידה היא לבדה. על נסיבות התאונה היא העידה (עמ' 6 לפרוטוקול):
"... והלכתי להודיע לצוות שהוא (בעלה המאושפז -א"ג) מרגיש לא טוב. לא שמתי לב שהיה שם מים שם, והחלקתי בין החדר שלו לפרוזדור. התיישבתי שם ולא יכולתי לקום. מישהי יצאה מהחדר הסמוך ואמרה לי 'קומי' בערבית. אמרתי לה 'אני לא יכולה לקום'. הצוות באו והרימו אותי ולקחו אותי למיון. כשהושיבו אותי המכנסיים שלי היו רטובים".
ובחקירתה הנגדית הוסיפה (בעמ' 8):
"אישה מבוגרת יצאה מהחדר הסמוך וראתה אותי שהחלקתי. היא אמרה לי 'קומי' בערבית .... כשהיא ראתה אותי הייתי על הרצפה ואני בוכה ... היא לאט לאט הלכה והזעיקה את הצוות והם הרימו אותי".
ובהמשך:"הסיעו אותי על כיסא גלגלים. לקחו אותי לחדר ליד בעלי עד שאחות הגיעה ועזרה לי".
6.התובעת העידה כי הראשון מצוות בית החולים אשר ניגש אליה היה אח (ולא אחות) ורק לאחר מכן הגיעה אחות, שאף בדקה לה דופק, ו"כל צוות המחלקה". "הזמינו אלונקאי ולקחו אותי על כיסא גלגלים" (עמ' 8). היא ציינה כי אף אנשי הצוות הרפואי שחשו לעזרתה ראו את המים במקום נפילתה (בעמ' 7: "הם ראו את המים ליד המקלחת").
7.התובעת התבקשה להסביר את הצהרתה מיום 4.10.2011 (בתשובות לשאלון מטעם הנתבעת – נ/4) כי התברר לה כי החליקה בשלולית מים. באותו תצהיר היא ציינה (ההדגשה איננה במקור - א"ג):
"בתאריך 6.10.09 בסביבות השעה 14:15 בעת שביקרתי את בעלי אשר היה מאושפז במחלקה פנימית ב' בבה"ח פוריה הלכתי ליד הכניסה לחדר השירותים והמקלחת אשר בכניסה לחדר בו הוא היה מאושפז. לפתע החלקתי בחוזקה ונפלתי. עובדי המחלקה הגיעו למקום הרימו אותי והעבירו אותי בכיסא גלגלים לחדר המיון. התברר לי כי החלקתי בשלולית מים שהייתה בכניסה לחדר השירותים והמקלחת".
היא השיבה (עמ' 8):
"כשבאתי ושאלתי אותם אמרו שיש מים, האחיות והצוות שם. אני לא משקרת. היה מים. כשקמתי המכנסיים שלי כולו היה רטוב. אפילו במיון שאלו אותי למה רטוב ואמרתי 'זה מהמים'".