אעלימי נ' מדלג

החלטה

המשיב הגיש לביצוע 3 שקים כלהלן:

1.שיק מספר 09074517 ע"ס 2,000 ₪ מועד פירעון 25/05/07 משוך על בנק דיסקונט;

2.שיק מספר 09074506 ע"ס 5,000 ₪ מועד פירעון 15/06/07 משוך על בנק דיסקונט;

3.שיק מספר 09074515 ע"ס 4,000 ₪ מועד פירעון 26/6/07 משוך על בנק דיסקונט.

כל שלושת השקים נמשכו מחשבון המבקש: שיק מס' 1 משוך לפקודת סעאבנה למשקאות, שיק מס' 2 משוך לפקודת מטבע ישראלי בע"מ ושיק מס' 3 משוך לחיים קליאוט בע"מ.

עיון בתצלומי גבם השקים מלמד על מספר הסבות, מכל מקום, תצלום הגב אינו משייך כל אחד מה-3 לכל אחד מ-3 השקים ולכן לא ניתן לפרט כראוי, מה מצוי בגבו של כל אחד מן השקים.

בקשת הביצוע מציינת בפרק ו' ("העובדות המשמשות עילה לבקשה...") כי המשיב אוחז בשקים בחתימת המבקש.

המשיב נמנע מלפרט כראוי את העובדות המשמשות עילה לבקשה.

בסעיף 6 של פרק ו' הנ"ל, בו אמור להיות נקוב מספר המבטא את סכומם הנומינאלי של השטרות שהוגשו לביצוע, נרשם...סכומם המשוערך ליום הגשת התביעה ועליו מתבקשת גם תוספת של ריבית והצמדה ממועדי הפירעון של כל שיק.

לו נעשה הדבר כראוי, צריך היה להיות נקוב שם 11,000 ₪ ולא 16,638 ₪.

ההתנגדות נסמכת בתצהיר, בו מצהיר המבקש, כי אינו חייב דבר למשיב, כי בינו לבין המשיב יש קשר עסקי מעת שהמשיב עו"ד במקצועו ייצג אותו בשורה של עניינים וטיפל בנושאים שונים בעבור המבקש.

המבקש מציין, כי הוא מרבה לנסוע לחו"ל לצורך עסקיו והמשיב היה מעין נאמן מטעמו לטפל בעניינים שונים.

במהלך השנים ביקש המשיב מן המבקש שקים משוכים על חשבונות הבנק של המבקש, לצרכיו השונים שלו ושל אחיו.

המבקש הסכים לכך מתוך אמון המשיב ומתוך רצונו לעזור לו, אולם האחרון, כך מוצהר, הפר את האמון שניתן בו.

בשנת 2007 כאשר חזר מחו"ל מאחת הנסיעות האמורות, נמנע המשיב מלהחזיר לו את כל השקים שקיבל ממנו והמשיב הסביר לו, כי אלו אבדו יחד עם מסמכים נוספים.

משכך היה, (סעיף 15 לתצהיר) הודיע המבקש למשטרת ישראל על אבדה ביחס לשקים שמספרם מ-74501 ועד 74519 (כעולה מרשימת השקים המבוצעים, כל ה-3 נכללים באותם שקים עליהם דיווח המבקש כשקים שאבדו – ש.ר).

המבקש מצרף לתצהירו אישור הודעה על אבדה חתום ומאושר בידי המשיב, כנספח ב'.

עוד מציין המבקש בסעיף 18 לתצהיר, כי בינואר 2008, לאחר שהמשיב לא החזיר לו את השקים

שנטען, כי אבדו, חתמו הצדדים על הסכם, לפיו, "הוסכם בין הצדדים כי שקים שנתן נור...לנזאר...והועברו לידי...נזאר...מתחייב להחזיר לנור...".