אעביד נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

1. בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, בה נפסל המבקש ע"י קצין משטרה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים.

2. בתאריך 01.02.11 בסמוך לשעה 09.30 לערך נהג המבקש אוטובוס בעיר מודיעין, ולאחר עזיבת תחנה להעלאת והורדת נוסעים, פגע פגיעה קטלנית בהולכת רגל אשר חצתה את הכביש באלכסון משמאל לימין, שלא במעבר חציה, למחרת היום נפסל רשיונו של המבקש כאמור.

3. המבקש באמצעות ב"כ עתר לביטול הפסילה המנהלית וטען כי לאור הראיות שנאספו עד כה מדובר בתאונה בלתי נמנעת, המבקש ראה את הולכת הרגל על המדרכה, הוא לא ידע לאן מועדות פניה, היא חצתה את הכביש לשטח מת, כך שלא יכל להבחין בה עד שהיה מאוחר מידי. המבקש היה בטוח כי הדרך פנויה בטרם החל בנסיעה.

עוד ציין ב"כ המבקש, כי מדובר בנהג מקצועי וותיק ופרנסתו ופרנסת אשתו החולה תלוים ברשיון נהיגתו, המבקש אינו מסכן את הציבור בהמשך נהיגתו ודי בתקופת צינון של הפסילה מנהלית שריצה עד כה.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בנהג מקצועי בעל חובת זהירות מוגברת, הוא היה אמור להבחין בהולכת הרגל, מדובר באשה מבוגרת, אשר עברה מעל 5 מטר בתוך שדה ראיתו לכיוונו ושהתה רק בין חצי שניה לשניה בשטח המת, היא הגיע מהצד ולא היתה מניעה להבחין בה ולמנוע את הארוע, אם היה בוחן כראוי את סביבת האוטובוס בטרם החל בנסיעה.

דיון:

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק המשטרה, האזנתי בכובד ראש טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות וזאת מהנימוקים הבאים:

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל נקבע ע"י כבוד השופטת פרוקצ'ה :

"שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים : האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו".

לשאלת קיום ראיות לכאורה:

6. אין ספק שחקירת הפרשה טרם הושלמה, אולם המבקש מסר הודעה במשטרה בתאריך 01.02.11, ובה ציין:

"הייתה אישה מבוגרת עומדת בצד שמאל של האוטובוס, באמצע הנתיב השמאלי בכביש (הדגשה שלי א.א.), אני סיימתי עם הנוסעים להוריד אותם, סגרתי את הדלתות והתחלתי לנסוע, הפנתי את ההגה שמאלה לתוך הכביש ובזמן שאני נוסע אני רואה את האישה עומדת, התחלתי הנסיעה ואז האישה נכנסה לאוטו".

בו ביום מסר המבקש הודעה נוספת אשר במהלכה נשאל:

"ש: אתה ראית אם הולכת הרגל נמצאת במדרכה השמאלית בשלב כל שהוא לפני התאונה?

ת: לא ראיתי אותה במדרכה, ראיתי אותה בכביש, אני חושב בנתיב השמאלי באמצע או בסוף בנתיב השמאלי והיא באה לאוטבוס בפתאום.

ש: אז ראית את הולכת הרגל באה לאוטובוס, במראה או עם הראש מסובב.

ת: ראיתי אותה במראה, אני ראיתי אותה בראי, לא בסיבוב של הראש... .

ובהמשך החקירה: