אסרסה נ' שטרנברג ואח'

החלטה

1.בקשת התובעת למינוי מומחים בתחום הנוירולוגיה וא.א.ג.

2.התובעת, ילידת 1982, הגישה תביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 14.3.11.

3.עד כה מונו מומחים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי.

פרופ' גנאל, המומחה בתחום האורטופדי, קבע לתובעת נכות משוקללת בשיעור 19% כדלקמן: 10% נכות לפי סעיף ליקוי 35 (1) ב' בגין מצב לאחר שבר בשוק ימין ו- 10% נכות לפי סניף ליקוי 75 (1) ב' בגין צלקת. כן קבע תקופת אי כושר מלא למשך ארבעה חודשים ו- 50% למשך חודשיים נוספים.

פרופ' נוימן, קבע לתובעת 30% נכות לפי סעיף ליקוי 34 ד' למשך שנה אחת. לאחר מכן, העריך שהנכות הנפשית היא 20% לפי סעיף 34 ג', לתקופה של שלוש שנים. פרופ' נוימן קבע כי יש להעריך את הנכות הצמיתה בתום 4 שנים לתאונה, ולאחר שהתובעת תמשיך טיפול נפשי.

4.באשר לתחום הנוירולוגי:

בסיכום המחלה מיום האירוע, צוין כי התובעת נחבלה ברגל ימין ולאחר מכן מעדה ונחבלה בראשה. התובעת שללה איבוד הכרה, אך נצפתה חבלה בקרקפת.

התובעת המשיכה טיפול במסגרת קופת חולים שם התלוננה, בין היתר, על סחרחורות (7.4.11, 5.7.11) כאבי ראש (23.6.11). כך גם בתיעוד מיום 29.8.12, 11.10.12, 17.10.12, 21.4.13

לפי התיעוד, בדיקת EEG ו- CT מוח היו תקינות.

אני מוצאת שקיימת ראשית ראייה למינוי. התיעוד הרפואי מעגן חבלת ראש ביום התאונה וכן תלונות רציפות. המשמעות של תלונות אלו, ביחס למידת החבלה בתאונה, או ביחס לבדיקות ההדמיה שהיו תקינות, ראוי שתיבחן על ידי מומחה.

5.לגבי א.א.ג:

התובעת טופלה ביום 19.2.13 במחלקת א.א.ג בבית חולים איכילוב, שם צוין כי היא סובלת מסחרחורת המתבטאת מכאבי ראש. בבדיקה נמצאה הפרשה מוגלתית בתעלת השמע החיצונית. התובעת הופנתה לטיפול תחילה בבעיה זו, ולאחר מכן לבדיקות עזר נוספות. בבדיקת שמיעה שנערכה בשנת 2013 נמצאה שמיעה תקינה מימין וירידה קלה בשמיעה משמאל.

דרישה בסיסית לקיומה של ראשית ראיה הוא חוט מקשר בין הנכות הנטענת לבין התאונה. התיעוד הנוגע לבעיית א.א.ג הוא מועט, רחוק מהתאונה, ואינו מגיע כדי ראשית ראיה הנדרשת למינוי. לפיכך, בשלב זה איני מוצאת מקום למינוי מומחה בתחום א.א.ג.

6.החלטה באשר לזהות המומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.