אסמאעיל נ' מ. מ. ראמה ואח'

פסק דין

1.תביעה למתן צו עשה המורה לנתבעים לגרום לחבור חלקת התובע, מר אסמעיל אסמעיל (להלן: "התובע") למערכת הביוב הציבורית בכפר ראמה ולחייב בעלותם את הנתבעים.

כמו כן, תביעה למתן צו מניעה, אשר ימנע מהנתבעים 2 ו-3 מלהכשיל, להפריע לחיבור האמור, ולחבל בצינור הביוב האמור לחבר את החלקה למערכת הביוב. (להלן: "צינור הביוב").

חלקתו של התובע היא מגרש 66 בחלקה 46 בגוש 18837 בכפר, ואילו הנתבע 2, מר מנסור עואד, מגרש 65 באותה חלקה ובאותו גוש ולנתבע מס' 3, מר בסאם סאלח כנען, חלקה 47 באותו גוש.

חלקות הנתבעים 2 ו-3 גובלים בחלקת התובע.

הרקע לסכסוך עבודות אשר בוצעו בחלקתו של התובע 2. במסגרת עבודות אלו, הנתבע 2 ניתק את צינור הביוב.

הנתבע 2, ניתק את צינור הביוב המחבר את חלקת התובע למערכת הביוב הציבורית, שלא כדין, הנתבע 2 חיבל בצינור וסתם אותו על-ידי יציקת בטון לתוכו, וכך הותיר את נכס התובע ללא חיבור מערכת הביוב הציבורית. כך נטען בכתב התביעה.

2.הנתבעת 1 עוד בכתב ההגנה טענה, כי כבר חיברה את חלקת התובע לצינור הביוב, אך כתוצאה מסכסוך בין התובע לנתבעים 2-3 נותק אותו צינור ביוב, ואין היא יכולה לחבר את אותו קו מחדש, מחשש כי הנתבעים ינתקו את הקו לאחר ביצועו ובכך תוציא הוצאות מיותרות מהקופה הציבורית.

3.הנתבעים 2-3 הגישו כתב הגנה, במסגרתו ביקשו להורות על בדיקת מודד מוסמך, אשר ימדוד את הבית שבנה התובע, וכי על התובע להציג בפני בית המשפט היתר ביוב, שכן לטענתם ברור שלא התקבל היתר ביוב של בית התובע ישירות לשטח הפרטי של הנתבע 3 ועוד בחתימת הנתבעת 1.

4.ב- 23/3/2009 הוריתי, בין היתר, כדלקמן :

" יחד עם זאת, לאור החומר שהוגש בפניי היום , ולאור האמור בכתבי הטענות יש מקום לחייב את הנתבעים 2-3 להסיר את סתימת צינור הביוב באופן מיידי שכן הדבר מהווה פגיעה קשה באיכות חייו של התובע, ולא ראיתי מכתב ההגנה של הנתבעים כי קיים צידוק כלשהו למעשה זה.

הנתבעת 1 הודיעה כי היא תכבד כל החלטה של בית המשפט ועל כן, מחובתה לדאוג לכך כי צינור הביוב ישאר פתוח, האמצעים החוקיים העומדים לרשותה ידועים לה, ועליה לנקוט בהם.

צינור הביוב עובר מתחת לקרקע בחלקתו של הנתבע מס' 2 ואין לכאורה כל סיבה ועילה להתנגדות הנתבעים 2-3 , מה עוד שכאמור הנחת הצינור אושרה כדין.

הנתבעים 2-3 יסירו את סתימת צינור הביוב ויתקנו את מה שנהרס בתוך 5 ימים מהיום וזאת על מנת שהביוב מביתו של התובע יתחבר כפי שתוכנן לקו הצינור אותו הניחה המועצה על פי דין.

צו ניתן מבלי להכריע כרגע בתביעה עצמה, לצורך זה יתקיים דיון נוסף אליו יוזמנו הנתבעים 2-3...."

בנוסף, לאור בקשת הנתבעת 1, הוריתי בין היתר ב- 15/6/2009, למשטרת ישראל, לסייע בידי הנתבעת 1 ועובדיה או מי מטעמה, לפעול לחיבור קווי הביוב העוברים בחצרים של המשיבים ושכניהם, על מנת למנוע המשך זרימת הביוב המהווה מפגע תברואתי חמור.

6.ב- 9/11/2009 התובע הודיע, כי צינור הביוב המחבר את החלקה לשוחת הביוב, המצויה במגרשו של הנתבע 1, חובר (החסימה הוסרה), אך קו צנרת הביוב המחבר את אותה שוחה למערכת הביוב הציבורית והעובר בגבול החלקות ו/או המגרשים של הנתבעים 1-2 (ככל הנראה הכוונה לנתבעים 2-3 – ח.ל.ה.), הונח באופן פרטיזני על פני הקרקע גלוי וחשוף, והוא היה ועודנו מוקד למעשה חבלה ובמספר הזדמנויות הוסב לו נזק. אי לכך, ביקש את התערבות בית המשפט, על מנת לחייב הנתבעים, לרבות הנתבעת 1, למלא אחר חובתה ו/או להפעיל את סמכותה על-פי דין.

7.בדיון אשר התקיים ב- 25/1/2010, ב"כ התובע חזר על טענותיו.

ב"כ הנתבעת 1 טען, כי התובע חובר לקו הביוב, אלא שכתוצאה מסכסוך בין השכנים, הקו כרגע לא מחובר, והם מוכנים להגיע להסכם ויחברו את קו הביוב מחדש. מה שנעשה היום הוא פתרון זמני על-מנת לפתור את הבעיה מבחינת הזיהום. הנתבעת 1 ביקשה לחפור במקרקעין, אך הוצגו בפניה הסכמים של ראשי המועצה הקודמים ולכן בחרה בפיתרון זמני עד שתהיה החלטה מחייבת של בית המשפט.

מנגד, ב"כ הנתבע 2 טען, כי מדברי ב"כ התובע הבין, כי נותרה הבעיה עם הנתבע 3 לבצע את שהוטל עליו. הנתבע 2 עשה את כל שהוטל עליו בהתאם להחלטות הקודמות, ולא יעלה על הדעת, כי למועצה אין אמצעים מינימאליים לפתור בעיה מסוג זה. המדובר בבעיה קטנה שאינה קשורה למרשו. למרשו נגרמו הוצאות כבדות ונזקים והוא ישקול הגשת תביעה כנגד התובע.