אסולין נ' הראל

החלטה

מונחות לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, שטיבה למעשה בקשה לקבוע, כי ההתנגדות הוגשה במועד, היות ולא בוצעה מסירה כדין של האזהרה וכן התנגדות לביצוע שטר.

לעניין המסירה, טוען המבקש, כי אינו תושב הארץ ולכן גם לא קיבל את כתבי בי הדין לידיו.

לעניין טענות ההגנה, טוען המבקש, כי השיקים נשוא ההתנגדות לא נחתמו על ידו.

הגם שלא התבקש לעשות כן, הגיב המשיב לבקשות.

לאחר עיון בתגובה, מצאתי מקום שלא לקיים דיון בבקשות ולהחליט בהן על יסוד הבקשה והתגובה.

ב"כ המשיב למעשה לא נותן בתגובתו כל מענה לטענת המבקש לפיה לא קיבל את כתבי בי הדין.

לטענתו, עצם העובדה שהמשיב אינו מתגורר בארץ אין די בה והיה על המבקש לעדכן את משרד הפנים בכך שאינו תושב הארץ.

בכל הכבוד, בתגובה זו אין כל התייחסות עניינית לכך שהמבקש אינו תושב הארץ ולכן גם לא קיבל את האזהרה וממילא טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות.

לכך, מצטרפת העובדה לפיה כתבי בי הדין שנשלחו למבקש חזרו בין היתר בציון לפיו המבקש אינו מתגורר בארץ.

במצב דברים זה, לא רק שלא היה על המשיב לבצע מסירה לכתובת שלכל הדיעות המבקש אינו מתגורר בה, אלא היה עליו בנוסף לעתור להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, שכן במצב זה לכאורה, אין בית המשפט (או לשכת ההוצאה לפועל במקרה דנן) קונה סמכות עד אשר לא ניתן היתר המצאה.

המבקש לא טען לסמכותו של בית המשפט בישראל ולפיכך אין מקום להחמיר בעניין זה ויש לראותו כמי שמסכים לסמכותו של בית המשפט, שאם לא כן, היה מקום שלא לנקוט בהליך כלשהו טרם מתן החלטה בדבר היתר המצאה.

היות ולגופו של עניין טענת ההגנה הינה טענת זיוף, הרי שטענה זו יש לברר.

לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשת המבקש, קובעת כי ההתנגדות הוגשה במועד ומקבלת את ההתנגדות.

הוצאות בסכום של 1,000 ₪ יחולו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

עם תשלום הפרש האגרה, יועבר התיק לקביעה.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: