אסד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה לעררים (אי כושר) בהחלטתה מיום 25.2.13 דחתה את ערר המערערת והשאירה על כנה את ההחלטה לפיה המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה להשתכר .

רקע עובדתי

2.המערערת, גב' ניעמה אסד, ילידת שנת 60', הגישה תביעה במסגרת ענף נכות כללית.

3.ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) קבעה למערערת נכות רפואית משוכללת בשיעור 61% בגין ליקוי ראיה, פגיעה בשדה הראיה, מצב לאחר כריתת מעי גס, כאבי גב, סכרת, יתר לחץ דם, עודף משקל וכאבים בברך ימין.

4.ועדה רפואית לעררים (אי כושר) מיום 25.2.13 קבעה כי המערערת יכולה לעבוד במשרה מלאה בעבודות כגון: נקיון קל, מיון, אריזה וביקורת טיב.

בנסיבות אלה, דחתה הוועדה את ערר המערערת וקבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה להשתכר.

על החלטה זו הוגש הערעור .

טענות הצדדים

5.עיקר טענות המערערת

א.החלטת הוועדה הינה סתמית ולא מנומקת.

אין בקביעת הוועדה לפיה המערערת מסוגלת לעבודה במשרה מלאה בעבודות כגון: נקיון קל, מיון, אריזה וביקורת טיב, כדי להוות הנמקה.

ב.הוועדה התעלמה מהלכת מוהרה (עב"ל 327/03 עזאת מוהרה נ' המל"ל (ניתן ביום 14.4.04)) (להלן: "פס"ד מוהרה") אשר קבעה כי נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר היא כי ליקוייו הרפואיים של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים מבטאים דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד.

ג.הוועדה לא נתנה דעתה להשפעה המשולבת של כלל ליקוייה של המערערת.

ד.אין בהחלטת הוועדה התייחסות עניינית לשאלת כושר השתכרותה של המערערת, בשים לב להשכלתה (אינה יודעת קרוא וכתוב) ומגבלותיה הרפואיות.

6.עיקר טענות המשיב

א.הוועדה פעלה בהתאם לפס"ד מוהרה. הוועדה התייחסה להשכלתה, לגילה, להכשרתה, לעברה התעסוקתי ולמלוא הליקויים הרפואיים של המערערת.

ב.הוועדה פירטה סוגי עבודות בהם מסוגלת המערערת להשתלב לטעמה.

ג.משלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דין הערעור להידחות.