אנקרי נ' חברת רחל מ.ג.ן בע"מ

פסק דין

1. התובע מבצע עבודות גבס.

באפריל 2010 הזמינה הנתבעת, חברת בנייה, אצל התובע ביצוע של עבודות גבס באתר בדימונה שהוא מבנה כבן 60 שנים אשר שופץ על ידי הנתבעת.

אין הסכם בכתב בין הצדדים, אך אין מחלוקת כי סוכם מחיר של 30,000 ₪ עבור העבודה, וכי סכום זה שולם לתובע.

2.המחלוקת נסבה על עבודות נוספות, אשר התובע טוען שביצע, בהיקף כספי של 11,000 ₪.

התובע תבע תשלום זה, וכן פיצוי בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לא הזמינה את העבודות הנוספות הנטענות, ואינה חייבת לתובע דבר.

3.העבודות הנוספות, שהתובע טוען להן, צויינו בחשבונית שצורפה לתביעה והובהרו במהלך הדיון, והן:

א. הצרת ארונות תקשורת באמצעות תוספות-גבס בתוך הארונות. התובע טוען כי ארונות התקשורת שהיו בבניין היו בעלי מפתח רחב, שהצריך סגירה בארבע דלתות פח. מנהל העבודה באתר, מר שמואל צרפתי (שהוא גיסו של התובע) הציע להצר את המפתחים הללו באמצעות תוספות-גבס, באופן שסגירתם תצריך רק שתי דלתות. התובע טוען כי הנתבעת קיבלה הצעה זו.

ב. תוספת "סינרים" בתקרות גבס בלובי. התובע טוען כי במהלך העבודה הסתבר שיש צורך להעביר צנרת בתקרות, דבר שהצריך תוספת של סינרי-גבס.

ג. סגירת מעברי חשמל (פירים), בכניסה למבנה, באמצעות תוספות גבס.

4.התובע טוען כי מנהל הפרוייקט מטעם הנתבעת, מר יוסי ביטון, אישר את ביצוען של התוספות הללו, והנתבעת התחייבה לשלם עבורן.

התובע טוען כי אישורו האמור של מר ביטון ניתן בפגישה שהתקיימה בבית קפה סמוך לאתר, שבה נכחו התובע, ביטון וצרפתי. ביטון, בעדותו, אישר את עצם קיומה של פגישה משולשת זו, אך יש לו גירסה שונה לגבי תוכנה. ביטון העיד כי פגישה זו התקיימה לאחר שהתובע העלה כבר את דרישתו לתוספת תשלום בגין העבודות הנוספות אשר טען שביצע, אולם אותה עת היה התובע מצוי עדיין בעיצומה של העבודה העיקרית שהוזמנה, ושאותה טרם סיים.

לדברי ביטון, בפגישה האמורה טען התובע שאינו מרוויח מספיק מהעבודה, וכי יש צורך בתוספות לעבודה, שעבורן ביקש את תוספת התשלום. ביטון השיב לדרישה זו, כי ראשית על התובע לסיים את העבודה העיקרית, ולאחר מכן יבדוק ביטון אם אמנם יש צורך בתוספות, ואז ידברו הצדדים מחדש.

התובע טען כנגד דברים אלה, כי הצורך בתוספות שבמחלוקת התעורר במהלך העבודה העיקרית, כי תוספות אלה נדרשו להשלמת העבודה, ועל כן סוכם לבצען במהלך העבודה העיקרית. על כך השיב ביטון שהתוספות הנטענות היוו חלק מהעבודה העיקרית, כפי שסוכמה עם התובע, וכי הוא כופר בטענת התובע, כי מדובר בתוספות שהוספו לאחר הסיכום בין הצדדים על היקף העבודה ומחירה. ביטון חזר על דבריו, כי באותה פגישה הוא אמר לתובע שיסיים קודם את העבודה העיקרית, ואז ייבדק אם בוצעו תוספות, לעומת ההזמנה המקורית.

5.מר צרפתי, שהעיד מטעם התובע, אישר את דברי מר ביטון, כי בפגישה המשולשת ביניהם, בבית הקפה, השיב ביטון לדרישות התובע, שתחילה על התובע לסיים את העבודה העיקרית, ולאחר מכן תיבדק טענתו בעניין תוספות עבודה שמזכות אותו בתוספת תשלום.

צרפתי תמך בטענת התובע כי שלושת פריטי העבודה מושא התביעה היו תוספות על פני העבודה שסוכמה בהזמנה המקורית.

משאישר צרפתי את דברי ביטון, כי באותה פגישה משולשת לא הסכים ביטון, באותו שלב, להכיר בתוספות הנטענות, שאלתי אותו באילו נסיבות אישר ביטון את התשלום עבור אותן תוספות. צרפתי השיב כי בשיחה שנערכה בינו לבין ביטון, כשבועיים-שלושה לאחר הפגישה המשולשת הקודמת, הוא שוחח עם ביטון על התוספות שהתובע דרש.

לדבריו, "ביטון אמר שאשוחח עם התובע לגבי התוספות שהוא מבקש ואגיע אתו להסדר לגבי המחיר, זאת אומרת, להפחית מהמחירים שהתובע ביקש על מנת לחסוך לנתבעת. מזה הבנתי שביטון מאשר את התוספות, רק ביקש לעשות מו"מ עם התובע כדי להפחית במחיר" (בעמ' 5 לפר').

מנגד טוען ביטון כי הוא לא אישר את פרטי העבודה שבמחלוקת כתוספות לעבודה העיקרית, וממילא לא אישר לשלם לתובע עבורן.