אנ.ג'י וואלד שיווק ויזמות נדל"ן בע"מ ואח' נ' יעקובי ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה של המבקשים לתיקון כתב התביעה אשר הגישו במסגרת ת"א 20918-08-13.

2.ביום 13/8/13 הוגש כתב התביעה המקורי בתביעה דנן, אשר במסגרתו ביקשו המבקשים פסק דין הצהרתי, לפיו הסכם טיוטה שנחתם בין הצדדים המתייחס למקרקעין בעיר עפולה, מחייב את הצדדים כהסכם מכר לכל דבר ועניין.

3.המשיבים הגישו כתב הגנה מטעמם.

4.עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני, בו עתרו לאסור על המשיבים או מי מטעמם לעשות כל דיספוזיציה במקרקעין נשוא התביעה. בית המשפט נעתר לבקשה ונתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. המשיבים הגישו בקשה לביטול צו זה, והצו בוטל בהסכמה כאשר התקיימו בהליך זה שתי ישיבות.

5.ביום 6.1.14 הגישו המבקשים בקשה זו לתקן את כתב תביעתם. לטענתם, מקום שהוסר צו מניעה זמני אשר אסר על המשיבים לעשות דיספוזיציה במקרקעין נשוא התובענה, הרי שפסק דין שניתן לטובתם עלול להיות בגדר אות מתה היה ובאם ימכרו המשיבים את המקרקעין. נוכח האמור, ומקום שלפי הטיוטה ניתנה למבקשים לטענתם הזכות למכור את המקרקעין לצדדים שלישיים, ביקשו המבקשים לתקן את מהות תביעתם לתביעה כספית בסכום הנזק שנגרם להם לטענתם בסך - 1,936,851 ₪.

6.המשיבים בתגובתם ביקשו לדחות את הבקשה. לטענתם, נהגו המבקשים בחוסר תום לב עת צירפו עותק מכתב התביעה המתוקן וזאת לפני שקיבלו את רשות בית המשפט לעשות כן. הוסיפו, כי עיון בתיקון המבוקש מלמד כי לבית משפט זה אין עוד סמכות עניינית לדון בתביעה וזאת עפ"י סכום הסעד המבוקש החדש. אף לגופו של עניין התנגדו לבקשה, תוך שהם מפנים להליכים שנוהלו במסגרת התיק ולכך שעובדותיו היו ידועות היטב למבקשים.

7.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה.

סמכותו של בית המשפט לתיקון כתבי טענות קבועה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אשר קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."

ברוב המקרים ובוודאי כאשר מצוי ההליך המשפטי בשלביו הראשונים, יטה בית המשפט לקבל בקשות לתיקון כתבי הטענות, כל עוד לא הוכח כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב. עמד על הדברים, בין היתר, כב' השופט אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007) בעמ' 148:

"סוגיית תיקון כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי הטענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי."

בענייננו, ההליך המשפטי שמתנהל בין הצדדים נמצא עדיין בחיתוליו, כאשר בתיק טרם נערכו עד כה ישיבות לגופו של עניין הנוגעות לסכסוך בין הצדדים.

אף לגופו של עניין, שעה שצו המניעה הזמני הוסר, הרי העילה המקורית הפכה להיות לא רלוונטית, לכן היה ראוי שתוגש בקשה לתיקון כפי שנעשה בפועל. בהינתן האמור, סבור אני כי הסיבה העומדת בבסיס בקשת התיקון הינה ליגיטימית וראויה בנסיבות העניין, וכי אין המדובר בבקשה ממנה עולה חשד לחוסר תום לב מצידם של המבקשים. עוד מצאתי כי יהיה בתיקון המבוקש להועיל לשם בירור והכרעה צודקת בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

אכן, נהגו המבקשים בדרך פסולה עת צירפו את כתב התביעה המתוקן עוד בטרם קיבלו רשות לכך מבית המשפט. המדובר כאמור בהתנהגות פסולה, אשר למרבה הצער הפכה מקובלת במחוזותינו ויש להוקיעה. עם זאת, אין בהתנהלות זו כדי לגרום לדחיית הבקשה לתיקון התביעה מקום שהנסיבות מצדיקות היענות לבקשה.

8.לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומאפשר למבקשים לתקן את כתב תביעתם כמבוקש.

כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה יהווה כתב תביעה מתוקן. המשיבים יהיו רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן לתביעה המתוקנת תוך 45 יום מהיום, אחרת ישמש כתב ההגנה הקיים ככתב הגנה מתוקן לתביעה המתוקנת.

פועל יוצא מכל האמור הינו כי כעת עומדת לפנינו תביעה כספית על סך של 1,936,851 ₪, אשר בהתאם לסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984, מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום.

בהינתן כל האמור, הנני מורה בזאת על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך שהינו בית משפט השלום בעפולה.

עניין ההוצאות ושכ"ט עו"ד בהליך זה, יוכרעו על ידי המותב אשר ידון בתיק העיקרי.