אמשיקאשבילי נ' משטרת ישראל-פניות נהגים ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בבקשה להארכת המועד להישפט ב - דו"ח 90-1-1051914-8, שהגיש ב"כ המבקש .

העבירה המיוחסת למבקש בדו"ח זה היא נהיגה ללא חגורת בטיחות , בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, כאשר מועד העבירה המיוחסת לו הוא 25/10/12.

מבלי להיכנס לשאלה האם עומדת למבקש הזכות לעיון חוזר, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

המבקש טען כי שלח למשטרת ישראל בקשה להישפט במסגרת סד הזמנים הקבוע כחוק, ומנסיבות שאינן תלויות בו לא זומן למשפט כבקשתו ומהטעם הזה ההרשעה הפכה להיות פס"ד חלוט.

המבקש לא צירף כל אסמכתא המעידה על כך שבקשה מסוג דנא נשלחה וכל טענתו היא שתקנה 42 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד -1974 מורה שבקשה להישפט תשלח לפי טופס 8א שבתוספת ואין כל הוראה לשלוח את הטופס בדואר רשום.

בעניין זה חולק אני על ב"כ המבקש היות וההוראה לשלוח את הבקשה להישפט בדואר רשום מופיעה בבקשה להישפט עצמה וכן בגב דו"ח ברירת המשפט בסעיף 4, כך שהנחיות המשטרה מחייבות משלוח בדואר רשום.

משלא הוכח כי אכן נשלחה בקשה להישפט, הרי המבקש היה צריך לשלם את הקנס כנדרש בחוק.

בהתייחס לעבירה, ציין ב"כ המבקש, כי בשעה שהשוטר ערך לו את הדו"ח, הנוסע שישב במושב האחורי ירד מן הרכב ולכן תגובתו של הנהג היתה "עכשיו הורדתי נסיעה, הפקקים האלו הרגו אותנו". משכך, כנהג מונית חלה על המבקש ההגנה המנויה בתקנה 83 (ג)(3)(5) לתקנות התעבורה.

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 13/08/13, מתגובת המבקש עולה כי הוא מודה בעבירה ולכן איני רואה לנכון לשנות את החלטתי הראשונה.

המבקש הודה בעבירה ולא העלה טעם ראוי אשר בגינו לא התייצב בדיון או שנגרם לו עיוות דין.

משכך, כפי שציינתי דלעיל, הבקשה נדחית.

בשולי החלטה זו, מעבר לנדרש, אין אני סבור כי בכלל עומדת למבקש זכות לעיון חוזר בהחלטתי הקודמת, אחרת אין סוף ועל כל החלטה תהיה זכות לפנייה חוזרת, לא יהיה לזה סוף.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: