אמרוסי ואח' נ' חסקל ואח'

פסק דין

לפני תביעה לביטול פסק דין מיום 6.1.09, בו אושר פסק בוררות מיום 23.11.08 שניתן על ידי בית דין צדק בני ברק ולפיו על הנתבע 2 לשלם לנתבע 1 סך 826,901 ₪ (שהם 153,500$ במכפלת שער הדולר היציג ליום 20.9.05, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.9.05 ועד ליום 24.12.08).

עוד מבוקש להורות על ביטול כל ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שפתח הנתבע 1 נגד נתבע 2 בעקבות פסק הדין, וסגירתו.

רקע –

בין התובעים לבין הנתבע 2 התנהלו הליכים בבימ"ש השלום בת"א, בסופם נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 3.3.05, ועיקרו שנתבע 2 ירכוש את דירות התובעים, וישלם את תמורתן בסך 165,000$ לתובע 1 וסך 165,000$ לתובעים 2-3 (נספח ב' לכתב התביעה).

נקבע מנגנון בהסכם ולפיו עובר לחתימת הסכמי המכר, יפקיד הנתבע 2 בנאמנות בידי ב"כ התובעים סך 200,000$.

הנתבע 2 הפקיד בחשבון נאמנות של ב"כ התובעים על חשבון רכישת שתי הדירות 100,000$ בלבד, כדלקמן: סך 217,850 ₪ ביום 25.2.05, וסך 217,175 ₪ ביום 2.3.05 (נספחים ב1 ו-ב2 לכתב התביעה).

ביום 21.5.06 הגיש ב"כ התובעים בקשה לבימ"ש השלום בת"א להורות על העברת הכספים המוחזקים בידיו לידי התובעים, וזאת לאחר שהנתבע 2 הפר את פסק הדין מיום 3.3.05 על יסוד הסכמת הצדדים, ולמעט סך 100,000$ לא שילם דבר לתובעים.

ביום 5.7.06 ניתנה החלטה (כב' השופט מ' בן חיים), לפיה הנתבע 2 הפר את הסכם הפשרה בכך שלא הפקיד את הסך 200,000$ במלואו, אלא מחצית מסכום זה בלבד, ועל כן בצדק לא נחתמו חוזי המכר. מצד שני, הסכם הפשרה אינו מאפשר להעביר את הסכומים לידי התובעים כל עוד לא נחתמו הסכמי המכר. לפיכך נקבע כי על הנתבע 2 להעביר לחשבון הנאמנות של ב"כ התובעים סך בשקלים השווה ל-100,000$ בתוך 30 ימים, וב"כ התובעים יהא רשאי להעביר את כל הכספים שבחשבון הנאמנות לתובעים לאחר שיחתמו על הסכמי המכר.

אין מחלוקת, כי הסך 100,000$ הנוסף לא שולם על ידי הנתבע 2.

ביום 2.10.08 שלחו התובעים הודעת עיקול על הכספים שנתבע 2 הפקיד לחשבון הנאמנות של ב"כ התובעים עבור התובעים.

ביום 13.11.08 הגיש הנתבע 1 תביעה בהמרצת פתיחה נגד התובעים, בא כוחם והנתבע 2, להצהיר כי הכספים אשר נמצאים בחשבון הנאמנות של ב"כ התובעים, 100,000$ נכון ליום 2.3.05 שייכים לו. בבקשתו טען הנתבע 1 כי הוא הלווה את הכספים לנתבע 2 מכח הסכם הלוואה מיום 1.2.05, לצורך הגעה להסכם פשרה עם התובעים. מאחר שהפשרה לא יצאה אל הפועל וחלה חובת השבה והוא זכאי לקבל את הכספים שהלווה לידיו.

בהחלטה מיום 11.12.08 (כב' השופט י' אטדגי), הורה בימ"ש לנתבע 1 להעביר לתובעים את הסכם ההלוואה המקורי לשם בדיקת אמיתותו באמצעות מומחה (נספח ח' לכתב התביעה). לאחר החלטה זו ביקש הנתבע 1 למחוק את התביעה, ולאחר קבלת תגובת התובעים התביעה נמחקה תוך חיוב הנתבע 1 בהוצאות התובעים בסך 1,500 ₪.

ביום 22.12.08 (כ"ה כסלו תשס"ט) ניתן פסק בוררות בבית דין צדק בני ברק, לפיו על הנתבע 2 לשלם לנתבע 1 סך 153,500$ (להלן: "פסק הבוררות").

הנתבע 1 הגיש בקשה לבית משפט זה לאשר את פסק הבוררות וליתן לו תוקף של פסק דין.

הנתבע 2 הסכים לבקשה, וביום 6.1.09 ניתן פסק דין (ע"י כב' הנשיאה השופטת ה' גרסטל), ולפיו על הנתבע 2 לשלם לנתבע 1 826,901 ₪ (משוערך ליום 24.12.08).

בעקבות פסק הדין פתח הנתבע 1 תיק הוצל"פ נגד הנתבע 2, במסגרתו ביקש לעקל את אותם 100,000$ שהפקיד הנתבע 2 בנאמנות בחשבון ב"כ התובעים.

ביום 23.2.12 הוגשה התביעה שלפני, כאמור, להורות על ביטול פסק הדין שאישר את פסק הבוררות.

תמצית טענות הצדדים

תמצית טענות התובעים