אמר נ' רוטברג קרן ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

ביום 05.10.11 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה, עד מטעם ההגנה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית

המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות בשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים. הנתבעת למעשה מודה כי חסמה את נתיב הנסיעה, נסעה לאחור בכוונה להיכנס לתוך חניה. העובדה כי היא זו שחסמה את נתיב הנסיעה מטילה את חובת הזהירות עליה ובנסיבות אלו אין נפקא מינה האם הייתה אם לאו, התנגשות בין הרכבים. יחד עם זאת ניתן לראות כי רכב התובע החליק על הכביש בטרם הגיע למקום בו עמד רכב הנתבעים וזאת על פי סימני ההחלקה על הכביש. ניתן לקבוע כי התובע לא התאים נסיעתו לתנאי השטח. בנסיבות אלו אני קובע רשלנות תורמת של התובע בשיעור 25%. לעניין הוצאות חניונים הוגשו מספר קבלות מועט, שאינו עולה כדי הסכום המבוקש שתי קבלות הן מאותו יום אף שנרשם בקבלות שמדובר בחניה יומית. צורפו קבלות על רכישת דלק קבלה אחת היא מתק' הקודמת לתאונה. יתר הקבלות מתקופה מאוחרת לתאונה בצורה משמעותית. בנסיבות אלו ראש נזק זה נדחה. סוף דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 8,048 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 75% אגרת משפט ששולמה, שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,200 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ה' אב תשע"ג, 12 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: