אמר ואח' נ' שקייבה ואח'

פסק דין

לפי גרסת התובעת, היא חנתה במגרש החנייה של המכללה, ורצתה לצאת ממקום החנייה, היא הסיעה את רכבה לאחור, ואז הבחינה ברכב של הנתבע שגם הוא נוסע לאחור ולכן עצרה את רכבה.

הנתבע המשיך לסוע לאחור ופגע ברכבה של התובעת בחלק האחורי.

לפי גרסת הנתבע, שלגביה העיד הנתבע בעצמו והעד מטעמו, הנתבע הגיע למקום התאונה כדי להוריד את ע"ה, השכן שלו, הוא עצר את רכבו, כאשר הרגל שלו על הבלם ותיבת הילוכים בD. השכן שלו ירד לפני הרכב ועבר לפני הרכב, ואז התובעת הסיעה את רכבה לאחור ופגעה ברכבו של הנתבע. רכבו של הנתבע היה בעצירה מוחלטת.

בעניין שבפניי קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואשר אינן מתיישבות זו עם זו.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובעת להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתו.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובעת על גרסת הנתבע ולהפך, הרי שהתובעת לא הוכיחה בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתה.

לכן אני קובע כי התובעת לא הרימה את נטל הראייה המוטל על שכמה ולא הוכיחה את תביעתה כמידת ההוכחה הדרושה, ואילו הנתבע לא הרים את נטל הראייה המוטל על שכמו ולא הוכיח את התביעה שכנגד כמידת ההוכחה הדרושה.

לכן לסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את תביעתה של התובעת וכן את התביעה שכנגד של הנתבע.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום י"ב חשון תשע"א, 20/10/2010 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: